הספר דן בשאלת היחס בין המסורת המחייבת שניתנה בסיני ובין כוח החידוש שניתן לחכמים. המחבר סוקר באופן שיטתי את הדעות השונות......

רבים מרגישים שהחגים תופסים אותם לא מוכנים. אוסף בלתי-מובן של משמעויות בצד פולקלור, חגיגות וסעודות, מסכות, רעשנים ולולבים – כל אלה משמשים בערבוביה, אך משמעות החג נשארת לוטה בערפל. בעקבות הזמן היהודי, ספר שעולמות דעת רבים מוצאים בו את ביטוים, ממשיך את הרעיון העתיק שהימים המיוחדים בלוח השנה מבטאים לא רק את ההיסטוריה של היהדות אלא גם את רוחה. הספר חושף אפוא את הסודות הכמוסים והגלויים של לוח השנה: ימי זיכרון וימי שמחה, שבת, מועדים ואף החגים הלאומיים זוכים כאן להארה חדשה, לעתים מפתיעה, פעמים מעלה חיוך, אך תמיד מגרה את המחשבה. בכל הנוגע למקוריות ולחיבור בין עולמות, בעקבות הזמן היהודי הוא ספר שאינו יודע גבולות. במהלך הקריאה בו עולות וצפות סוגיות קיומיות רבות כגון "בדיקת חמץ" כביטוי למסע חירות אישי, השופר כמשמיע את זעקת החלשים או השבת כמתנגדת לשעבוד האדם. כל אלה מצטרפות לתובנות העשויות להפתיע את הקוראים במקוריותן, דוגמת השאלה האם המיסטיקנים היהודים ראו עצמם כבמאי סרטים? מדוע נראה ש"החיפושיות" למדו את כתבי רבי נחמן מברסלב? מתי יתבטל היצר הרע ואיך זה קשור לציונות?...

הדיון במחשבת ישראל הוא בעצם פרק בתולדות המחשבה האנושית בכללה. אנו נעסוק בו בבעיה אחת. בעיית הטוב והרע, וזאת, תוך הצטמצמות בתחום המחשבה היהודית הקלאסית. איני יודע אם ניתן לתאר תחום עיסוק זה או להגדיר אותו במדויק, אבל כדי לנסות לעשות זאת בחרתי לי קטע מתוך ספר שילווה אותנו בכמה מן השיחות, וכוונתי ל``נסיך הקטן``, באותו ספר מסופר לנו על כוכבית שממנה הגיע הנסיך הקטן, והמחבר מספר לנו שיש לו יסוד לשער שהכוכב שממנו הגיע הנסיך הקטן הוא הכוכבית הידועה בשמה: בי612-. תוכן תורקי גילה אותה בשנת 1909. התוכן הופיע בוועידה בינלאומית לאסטרונומיה, והוכיח את דבר תגליתו באותות ובמופתים. אך איש מן הנוכחים לא האמין לו בגלל לבושו המוזר. ``כך דרכם של המבוגרים. למזלה של הכוכבית בי612- קם בתורקיה מושל תקיף שפקד על בני עמו להמיר את לבושם האקזוטי בלבוש אירופי. הוא אף הכריז כי כל העובר על חוק זה אחת דתו למות. בשנת 1920 חזר התוכן והוכיח את דבר תגליתו. הפעם הופיע בחליפה אירופית הדורה מאוד והכל קיבלו את דעתו``. אנחנו עוסקים כאן במחשבה היהודית הקלאסית, כלומר, באותה מחשבה כשהיא לבושה עדיין בבגדים האקזוטיים, הלא אירופיים, ולאחר מכן ניווכח שבעצם ניתן להחליף את בגדיה. אז נגלה שאנו עוסקים למעשה בפרק מתוך התרבות האנושית ובפרק מתוך מאבקו של האדם להבין את משמעותם של הטוב והרע....

פרופ’ שלום רוזנברג, מגדולי אנשי הרוח בארץ בדורנו, הותיר אחריו את יצירת המופת שלפניכם: סקירה של ההגות היהודית באלף השנים האחרונות. המחשבה היהודית היא אוקיינוס עמוק של אמונות ודעות, שאלות ותשובות. המחשבה היהודית לגווניה הוא מדריך בים המחשבה הגדול והמרתק הזה. הספר דן בסוגיות המרכזיות שהעסיקו את חכמי ישראל מאז ועד היום: אמונה וכפירה, שכר ועונש, טעמי המצוות ובחירת ישראל, העימות עם הדתות האחרות והמפגש עם הפילוסופיה – מיוון העתיקה ועד הפוסט־מודרניזם. באמצעות משלים ודימויים, ורעיונות משדה האומנות, התרבות, הספרות והקולנוע, מצליח הספר להבהיר את הרלוונטיות של סוגיות אלו לחיינו, כאן ועכשיו. כתיבתו הקולחת והנגישה של פרופ’ שלום רוזנברג מפגישה אותנו עם השחקנים השונים בזירה: היריבים האידיאולוגיים המאתגרים אותנו בכל דור ודור, וגדולי המחשבה המאירים את דרכנו. הספר הזה הוא מסע אל נבכי המחשבה היהודית בהדרכתו של מורה אהוב, הצועד איתנו יד ביד אל עבר השאלות הקיומיות הבוערות ביותר של חיינו. שם: המחשבה היהודית לגווניה...

גשר צר - אמונה בעולם של ספק על פי רבי נחמן מברסלב מדהים לגלות עד כמה היטיב רבי נחמן ראות באומרו שמתוך כל המסכות שבהן מופיע יצר הרע במהלך חיינו, בעיית הספק תעסיק את העולם יותר מכול. הפוסט־מודרניזם הנוכח בעולמנו במאה העשרים ואחת מטיל ספק באופן שיטתי בכל ערך ואידיאולוגיה, ואפילו בשפה עצמה. הספק, כפי שהטעים רבי נחמן, יביא עמו את העצבות, החידלון והפיתוי, והאמונה תהפוך למשימה קשה מאוד. רבי נחמן, בתורותיו המעמיקות ובסיפורי המעשיות שלו, העומדים במוקד ספר זה, מציב את עוצמת התמימות כאלטרנטיבה לספק. להיות תמים פירושו להאמין שיש טוב, שאדם יכול לעשות טוב לחברו באמת ובתמים, להאמין שאנחנו בניו של המלך ולא בני השפחה, להאמין שאדם יכול להיות מאושר, ומתוך כך להמר ביודעין על האמונה. אמונה שאיננה ממתינה להוכחות מדעיות שבאות מבחוץ כדי להפריך את הספק. זוהי קפיצה בתנועה פנימית מתוך בחירה באמונה, ואם אכן נאמין ביכולתנו לעבור את הגשר, נעבור אותו. פרופ' שלום רוזנברג, מגדולי אנשי הרוח בארץ, לימד למעלה מיובל שנים פילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ובמכללת הרצוג. בהגותו משלב את המחשבה היהודית לדורותיה עם אתגרי הזהות והמוסר העכשוויים ביותר. מספריו: "טוב ורע בהגות היהודית", "תורה ומדע", "בעקבות הזמן היהודי", "לא בשמיים היא" ובקרוב "המחשבה היהודית לגווניה". ...