קארל צ'אפק (צ'כית: Karel Čapek, בינואר 1890 - 25 בדצמבר 1938) היה מהחשובים שבסופרי צ'כוסלובקיה במאה ה-20. הוא שהציג לעולם את המילה "רובוט", כשהופיעה לראשונה במחזהו R.U.R. משנת 1920.
סיפוריו של צ'אפק מאופיינים בהומור, שנינות ואירוניה מפוכחת, אך גם בנקודת מבט אופטימית על בני האדם. יש המחשיבים אותו כאחד החלוצים של המדע הבדיוני האירופי, שעוסק בהשפעה של טכנולוגיות חדישות על החברה האנושית. ניתן להשוותו עם כותבים נוספים ששילבו ביצירותיהם מוטיבים של מדע בדיוני, דוגמת ג'ורג' אורוול ואלדוס האקסלי, אף כי נהוג לטעון כי התחזיות שלו אינן כה פסימיות כשלהם. צ'אפק הביע חשש מפני הסכנות האורבות בדיקטטורות, בארגונים בעלי כוח בלתי מוגבל ובאובדן פרופורציות, תוך שהוא מנסה לעתים להצביע על החיוב ולמצוא נקודות אור שבהן טמונה תקווה למין האנושי. בספרו המלחמה בסלמנדרות ניתן לראות את חששו זה ואת ההשלכות מרחיקות הלכת אשר צפה כי ינבעו מסכנות אלה, דבר ההגיוני לאור הביוגרפיה שלו והתנגדותו העזה למשטר הנאצי.
בספרים אחרים שלו, עסק צ'אפק בשאלה "מהו ידע?" תוך הצגת המורכבות שיכולה לאפיין גם סיפורים שנדמים פשוטים. בעיקר בא הדבר לידי ביטוי בשלושת הרומנים שזכו לשם "הטרילוגיה הצ'כית": "הורדובל", "כוכב נופל" ו"חיים רגילים".
צ'אפק אף כתב מספר יומני מסע אותם אייר בעצמו, המתארים את נסיעותיו הרבות ברחבי אירופה.
צ'אפק נפטר זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה בגיל 48, כשהוא שבור לב על הפקרת צ'כוסלובקיה לציפורני הנאצים בהסכם מינכן. אחיו, יוסף צ'אפק, שהיה צייר וסופר בעצמו ושיתף פעולה עם קארל בחלק מספריו, נרצח במחנה הריכוז ברגן-בלזן.
לאחר השתלטות הקומוניסטים על צ'כוסלובקיה, נאסרה הדפסת יצירותיו של צ'אפק, ורק בהדרגה הותרו שוב לפרסום. אחרי מותו ראו אור כל כתביו.

קארל צ'אפק (צ'כית: Karel Čapek, בינואר 1890 - 25 בדצמבר 1938) היה מהחשובים שבסופרי צ'כוסלובקיה במאה ה-20. הוא שהציג לעולם את המילה "רובוט", כשהופיעה לראשונה במחזהו R.U.R. משנת 1920.
סיפוריו של צ'אפק מאופיינים בהומור, שנינות ואירוניה מפוכחת, אך גם בנקודת מבט אופטימית על בני האדם. יש המחשיבים אותו כאחד החלוצים של המדע הבדיוני האירופי, שעוסק בהשפעה של טכנולוגיות חדישות על החברה האנושית. ניתן להשוותו עם כותבים נוספים ששילבו ביצירותיהם מוטיבים של מדע בדיוני, דוגמת ג'ורג' אורוול ואלדוס האקסלי, אף כי נהוג לטעון כי התחזיות שלו אינן כה פסימיות כשלהם. צ'אפק הביע חשש מפני הסכנות האורבות בדיקטטורות, בארגונים בעלי כוח בלתי מוגבל ובאובדן פרופורציות, תוך שהוא מנסה לעתים להצביע על החיוב ולמצוא נקודות אור שבהן טמונה תקווה למין האנושי. בספרו המלחמה בסלמנדרות ניתן לראות את חששו זה ואת ההשלכות מרחיקות הלכת אשר צפה כי ינבעו מסכנות אלה, דבר ההגיוני לאור הביוגרפיה שלו והתנגדותו העזה למשטר הנאצי.
בספרים אחרים שלו, עסק צ'אפק בשאלה "מהו ידע?" תוך הצגת המורכבות שיכולה לאפיין גם סיפורים שנדמים פשוטים. בעיקר בא הדבר לידי ביטוי בשלושת הרומנים שזכו לשם "הטרילוגיה הצ'כית": "הורדובל", "כוכב נופל" ו"חיים רגילים".
צ'אפק אף כתב מספר יומני מסע אותם אייר בעצמו, המתארים את נסיעותיו הרבות ברחבי אירופה.
צ'אפק נפטר זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה בגיל 48, כשהוא שבור לב על הפקרת צ'כוסלובקיה לציפורני הנאצים בהסכם מינכן. אחיו, יוסף צ'אפק, שהיה צייר וסופר בעצמו ושיתף פעולה עם קארל בחלק מספריו, נרצח במחנה הריכוז ברגן-בלזן.
לאחר השתלטות הקומוניסטים על צ'כוסלובקיה, נאסרה הדפסת יצירותיו של צ'אפק, ורק בהדרגה הותרו שוב לפרסום. אחרי מותו ראו אור כל כתביו.