“ספר זה כולל בתוכו שני ספרים נפרדים. ספר אחד יפהפה, מרגש, מדהים ומזעזע המתאר את הילד לולק שמאבד את כל משפחתו חוץ מאחיו טולק שמכוח צוואת האב לשמור על לולק מצליח לעשות את הבלתי אפשרי ולשמור על לולק חי לאורך כל התקופה הנוראה בבוכנוולד. חלק זה של הספר נקרא בלי יכולת להפסיק באמצע, בעיניים דומעות ובלב מלא התרגשות מהסיפור בכללו וממסירותו הבלתי נתפסת של האח טולק. החלק השני של הספר הוא סיפורו של הרב הראשי”

“זהירות ביקורת מזעזעת. הקורא עושה זאת על אחריותו בלבד. אני כותב ומוחק. בעיקר מוחק. פוחד לומר משהו שממש, אבל ממש ממש, רחוק מתחום הפוליטקלי קורקט. אבל יש לי משהו לומר על סוחט-הדמעות הרהוט הזה 'אל תשלח ידך אל הנער'. קראתי, מיד כשיצא. היו רגעי צמרמורת. אבל, ואני לא יודע איך לומר את זה בעדינות, משהו בספר הזה לא הצליח לעשות לי את זה. כמי ששולח ידו בסיקור עיתונאי, תמיד ידעתי שהחומר הזה - שואה, ילדות”

“"ילדה בת 14, אנה פרנק הי"ד, הצליחה לרגש עולם ומלואו. אין כל סיבה שסיפור נסיבות חיי, השונות כל כך, לא יגיע לתודעתם של בני אדם ויגרום להם להרהור נוסף, לחשבון נפש, ואולי גם למסקנה..." כך כותב הרב ישראל מאיר לאו בהקדמה לספר. לטעמי, הסיפור מרגש עד דמעות (של עצב ושמחה) בצורה יוצאת דופן ונדירה. בהחלט גורם להרבה יותר מהרהור, לחשבון נפש ולמסקנות. הספר כתוב בשפה עשירה, מקשר הסטוריה עם הווה ומציג דוגמאות”

“אינני בוכה בקלות. האמת היא שאינני בוכה כלל. אבל ספר זה פתח את ארובות עיניי והדמעות זלגו מעצמן. אשתי כל כך הופתעה שדרשה שאמצא בשבילה את הגירסה בצרפתית, ואכן מצאתי. בצרפתית ניקרא הספר loulek, כשמו של ישראל מאיר לאו בפולנית. מה אגיד לכם, ומה אספר? קיראו את הספר הזה. זה ספר חובה לכל יהודי באשר הוא. ספר מרגש ( עד דמעות כאמור), דרמתי, מותח באופן יוצא מן הכלל, ובעיקר ספר המלמד מהי עוצמת נפש, מהו אומץ”

“ספר זה כולל בתוכו שני ספרים נפרדים. ספר אחד יפהפה, מרגש, מדהים ומזעזע המתאר את הילד לולק שמאבד את כל משפחתו חוץ מאחיו טולק שמכוח צוואת האב לשמור על לולק מצליח לעשות את הבלתי אפשרי ולשמור על לולק חי לאורך כל התקופה הנוראה בבוכנוולד. חלק זה של הספר נקרא בלי יכולת להפסיק באמצע, בעיניים דומעות ובלב מלא התרגשות מהסיפור בכללו וממסירותו הבלתי נתפסת של האח טולק. החלק השני של הספר הוא סיפורו של הרב הראשי”

“זהירות ביקורת מזעזעת. הקורא עושה זאת על אחריותו בלבד. אני כותב ומוחק. בעיקר מוחק. פוחד לומר משהו שממש, אבל ממש ממש, רחוק מתחום הפוליטקלי קורקט. אבל יש לי משהו לומר על סוחט-הדמעות הרהוט הזה 'אל תשלח ידך אל הנער'. קראתי, מיד כשיצא. היו רגעי צמרמורת. אבל, ואני לא יודע איך לומר את זה בעדינות, משהו בספר הזה לא הצליח לעשות לי את זה. כמי ששולח ידו בסיקור עיתונאי, תמיד ידעתי שהחומר הזה - שואה, ילדות”

“"ילדה בת 14, אנה פרנק הי"ד, הצליחה לרגש עולם ומלואו. אין כל סיבה שסיפור נסיבות חיי, השונות כל כך, לא יגיע לתודעתם של בני אדם ויגרום להם להרהור נוסף, לחשבון נפש, ואולי גם למסקנה..." כך כותב הרב ישראל מאיר לאו בהקדמה לספר. לטעמי, הסיפור מרגש עד דמעות (של עצב ושמחה) בצורה יוצאת דופן ונדירה. בהחלט גורם להרבה יותר מהרהור, לחשבון נפש ולמסקנות. הספר כתוב בשפה עשירה, מקשר הסטוריה עם הווה ומציג דוגמאות”

“אינני בוכה בקלות. האמת היא שאינני בוכה כלל. אבל ספר זה פתח את ארובות עיניי והדמעות זלגו מעצמן. אשתי כל כך הופתעה שדרשה שאמצא בשבילה את הגירסה בצרפתית, ואכן מצאתי. בצרפתית ניקרא הספר loulek, כשמו של ישראל מאיר לאו בפולנית. מה אגיד לכם, ומה אספר? קיראו את הספר הזה. זה ספר חובה לכל יהודי באשר הוא. ספר מרגש ( עד דמעות כאמור), דרמתי, מותח באופן יוצא מן הכלל, ובעיקר ספר המלמד מהי עוצמת נפש, מהו אומץ”