עָמֹק וּמָתוֹק רַךְ וּמְרֻחָק סָדוּק וְכוֹאֵב עָצוּב וְדוֹאֵב עָדִין כְּמוֹ סָדִין מִתְפַּקֵּעַ כְּמוֹ נֶגַע שׁוֹקֵעַ כְּמוֹ בֶּקַע פָּתוּחַ כְּמוֹ רוּחַ חָלוּל בִּמְיֻחָד בְּמֶרְכַּז הָאַגָּן וְאִי־אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ כִּי מַה כְּבָר אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ וְאִם אֶפְשָׁר אָז מָה אֶפְשָׁר לָדַעַת וְאִם נֵדַע מַה נּוּכַל לַעֲשׂוֹת כִּי הֲרֵי זֶה בָּרוּר שֶׁדִּכָּאוֹן הוּא אוֹבְּסֶסְיָה וְאוֹבְּסֶסְיָה הִיא סֵבֶל וְסֵבֶל הוּא סֵבֶל וְכָל עוֹד הוּא סֵבֶל יֵשׁ עוֹד מִסְתּוֹר מִפְּנֵי הַשִּׁגָּעוֹן הַמֻּחְלָט...

בודפשט בּוּדַפֶּשְׁט הָיְתָה אָמֶרִיקָה שֶׁלָּנוּיָכֹלְנוּ לִצְחֹק לַהוּנְגָרִי הַזָּקֵןשֶׁלֹּא מְדַבֵּר בִּכְלָל בְּאַנְגְלִיתעַל אַף שֶׁגַּם לָנוּ שָׂפָה מְשֻׁבֶּשֶׁתשֶׁלָּמַדְנוּ בָּסֵתֶר – לְבַדמִי כָּאן צָרִיךְ יָדַיִם עוֹבְדוֹתוּמִי מְחַיֵּךְ כְּאִלּוּ הוּא כּוּשִׁימִי עוֹקֵף אֶת הַכִּכָּר עִם הָאַנְדַּרְטָהוּמִי אוֹמֵר שֶׁהֶחָצֵר הַפְּנִימִית הִיא הַמָּקוֹם הֲכִי מְסֻכָּןוַאֲנַחְנוּ מוֹכְרִים מַזְכָּרוֹת מִן הַבַּיִתוּדְבָרִים מִתְפָּרְקִים חַסְרֵי חֵן וְעֵרֶךְ וְרַק בַּשָּׁעָה הַזְּעִירָה שֶׁל הַלַּיְלָהנַבִּיט בַּמְּצוּדָה עַל־פְּנֵי הַמָּיִםאוּלַי גַּם נָעֵז לְהַלֵּךְ עַל הַגֶּשֶׁרעָלָיו נַעֲמֹד –וְלֹא מִתַּחְתָּיו "המזבח שבגן הוא ספר שירַי השלישי הרואה אור. קדמו לו 'מלכודת' בהוצאת פרדס ו'פנקסי התבוסה' בהוצאת לימבו." - שירה כהן "יש לי לומר בעיקר את יפי הספר ואת כוחו. אני אוהב אותו באופן פשוט ומלא. יש בספר הזה משהו חטוף כמו מכה. כשהגעתי לסוף, הרגשתי שבמובן מסוים אפשר לקרוא בו מין הרחבה רגעית של השם – השם שלך – יציאה ממנו לסיבוב או שניים עם מסכות מתחלפות – וחזרה אליו. או, בתמצית: שירה." - עודד וולקשטיין ...