הביטבוק האם יש בשר ברוטב הספגטי שלי מעניק סקירה פשוטה וקריאה של תורות המוסר שבבסיס התנועה לשחרור בעלי-חיים. באופן זה הוא יכול גם לשמש כמבוא ידידותי לפילוסופיה של המוסר בכלל. מדוע אנחנו מחויבים מוסרית שלא לגרום סבל לבני-אדם, אלא לפעול באופן שימקסם את אושרם? מה הבסיס לעקרון השוויון ולשלילה של גזענות ואפליה לכל סוגיהן? ומה ההשלכה של אלו ביחס למחויבויות המוסריות שלנו כלפי בעלי-חיים לא אנושיים? הספרון עוסק בכל אלו מנקודת המבט של מוסר תועלתני, ברוח תורתו של פיטר סינגר, ומקדיש חלקים גם לתורות מוסר דאונטולוגיות בהשראת הפילוסוף טום רייגן. השאלות המוסריות-פילוסופיות נדונות מתוך תפיסה מעשית של המוסר, ככלי שימושי להכוונת התנהגות: לא איך הייתי נוהג על אי-בודד שמשלוח של שניצלים קפואים נסחף אל חופיו, אלא איך עליי לבחור את ארוחת הצהרים במקום העבודה שלי. חלק מסדרת ביטבוקס...

הביטבוק "מקנה כבד" לוקח אותנו מעולם הרעיונות לעולם היחסים החומריים בין בני-אדם לבעלי-חיים אחרים. שהרי כדאי להודות באמת: אנו לא אוכלים בעלי-חיים משום שדיון פילוסופי מעמיק הוביל אותנו למסקנה שזהו דבר ראוי לעשות. אדרבא, ייתכן מאוד שהמציאות הכלכלית של ניצול בעלי-חיים משפיעה על החשיבה המוסרית שלנו. היחסים בין בני-אדם לבעלי-חיים הם ברובם יחסים עם היבט כלכלי חזק. אנחנו מתחרים איתם על משאבי כדור-הארץ – למשל, על אדמות, על מים ועל תוצרת חקלאית. בפעילות הכלכלית שלנו אנחנו פוגעים במשאבים חיוניים עבורם – משברי האקלים והסביבה הם הביטוי החריף ביותר לכך. ובעיקר: אנחנו מנצלים בעלי-חיים לצרכים שונים ובמיוחד למזון. הספרון סוקר את האופן שבו השתנו צורות הניצול של בעלי-חיים לאורך הדורות. היחסים בין צייד לניצוד שונים מאלו שבין איכר לחיות המבויתות שבמשק, ותיעוש משק החי יצר מערכת יחסים חדשה וייחודית בין בני-אדם לבין בעלי-חיים אחרים. מה מאפיין את תיעוש משק החי? איך הוא שינה את חייהם של בני-אדם וחיות אחרות? איך הוא משנה את האופן שבו אנו חושבים על בעלי-חיים? לבסוף הספרון בוחן כמה מגמות כלכליות עכשוויות, ושואל שמא יש בהן תקווה לשינוי לטובה במערכת היחסים החומרית – ומכאן גם: הרעיונית – בין אדם לחיה. חלק מסדרת ביטבוקס...

הביטבוק (Bitbook) מכשפה עם חתול מעניק היכרות עם כמה רעיונות פמיניסטיים ביחס לשחרור בעלי-חיים. חשיבה פמיניסטית על היחסים בין בני-אדם לחיות אחרות אינה מנותקת מחשיבה פמיניסטית על מערכות אחרות שמושתתות על יחסי כוח ודיכוי – בין גברים ונשים; אשכנזים.ות ומזרחים.ות, יהודים.ות וערבים.ות; אדם וטבע... מהי הארכיטקטורה הרעיונית, שמחזיקה מערכות חברתיות דכאניות? מענה לשאלה הזו מסביר כמה מהאובססיות של הטרלול הרגרסיבי שמבקש להגן על המערכות האלו. למשל: למה שירותים רב-מגדריים, גוף חשוף ונשים יהודיות שיוצאות עם בחורים ערבים מוציאים את הפנאטים הרגרסיבים מדעתם, ומדוע ג'יי די ואנס מתעב נשות חתולים ללא ילדים. בה בעת, המענה לשאלה הזו מעניק לנו תכנית פעולה לפירוק של מערכות חברתיות דכאניות. במקום התפלספות מופשטת, חשיבה פמיניסטית מציעה לנו לחשוב ולפעול באופן ביקורתי, מתוך מציאות קונקרטית, להתמקד במקומות בהם קיימת הצטלבות של מערכות דיכוי, וליצור שם חיבורים בין מאבקים לשחרור. מה זה אומר לגבי היחסים שלנו עם בעלי-חיים אחרים? חלק מסדרת ביטבוקס...

הביטבוק (Bitbook) מהודו עד תל-אביב עם חמלה ועדשים סוקר באופן סכמטי את ההיסטוריה של צמחונות והתחשבות בבעלי-חיים ואת התנועה בת-ימינו לשחרור בעלי-חיים. מבודהה ופיתגורס ועד הוגים ביקורתיים וכתות נרדפות, תמיד היה ביטוי לצמחונות ולהתייחסות חלופית לבעלי-חיים, אולם לרוב אלו נשארו בשולי החברה. במחצית השניה של המאה העשרים השיגה התנועה המודרנית לשחרור בעלי-חיים השפעה חברתית רחבה והיא חודרת לזרם המרכזי של החברה. בהתחקות אחרי ההיסטוריה של תנועה זו הספרון עובר בין משבשי ציד בגבעות של אנגליה למפגינים ברחובות ניו-יורק, בין כתיבת ספרים לפעילות פרלמנטרית, בין ניצולי שואה ללהקות פאנק, בין הבחירה האישית לעשיה הפוליטית – ומגיע גם לישראל. בחלק האחרון של הספרון, הוא סוקר את שיטות הפעולה של התנועות לשחרור בעלי-חיים בנות ימינו ואת סדר היום שלהן כיום. סדר היום הזה מאפשר לכל אחת ואחד לקחת חלק בשחרור בעלי-חיים במגוון רחב מאוד של אופנים. על רקע זה, שואל הספרון (ומנסה לענות): מה זה אומר להיות פעיל.ה לשחרור בעלי-חיים בעשור השלישי של המאה העשרים ואחת?  חלק מסדרת ביטבוקס...