“אוי, איזה ספר עצוב שכמעט בוכים כשקוראים אותו. ספר שכאילו נכתב למלחמת חרבות ברזל. אבל ממש לא. זהו ספר שנכתב ברוסית, ברוסיה, ע"י סופר גדול, לדעתי, ולא ידוע כאן כל כך, בשם ליאוניד אנדרייב (1871-1919) לפני יותר ממאה שנים. הספר מורכב משני סיפורים נפרדים, יחסית קצרים, הצחוק האדום ועול המלחמה. הספר יצא לפני כשנה בתרגום ממש טוב של אולגה סונקין. זהו ספר אנטי מלחמתי שהיה מצונזר ברוב הזמן ברוסיה”

“אוי, איזה ספר עצוב שכמעט בוכים כשקוראים אותו. ספר שכאילו נכתב למלחמת חרבות ברזל. אבל ממש לא. זהו ספר שנכתב ברוסית, ברוסיה, ע"י סופר גדול, לדעתי, ולא ידוע כאן כל כך, בשם ליאוניד אנדרייב (1871-1919) לפני יותר ממאה שנים. הספר מורכב משני סיפורים נפרדים, יחסית קצרים, הצחוק האדום ועול המלחמה. הספר יצא לפני כשנה בתרגום ממש טוב של אולגה סונקין. זהו ספר אנטי מלחמתי שהיה מצונזר ברוב הזמן ברוסיה”