מתוך אנתולוגית שירי הילדים: "טוב לי להיות קטן - מבחר שירים לגיל הרך" / ירדנה הדס. הוצאת עמיחי. אני סקרן לדעת מה הם תמיד אומרים- לשמוע באזני את כל הסיפורים: על אמא ועל אבא, על דוד ועל דודה, על סבתא ועל סבא- וגם על השכנה. אזני כאפרכסת הכל מכל שומעות: בגן ובמרפסת ועל המדרגות. וגם אם סוד תצפינו בכל הלשונות- תוך זמן קצר תבינו: איתי אין שום סודות! ...

"השדון של שרון", ספר שירים לילדים שגם "הגדולים" מבינים, מאת משורר שירי הילדים אשר וינשטיין. מכיל לקט שירים שפורסמו בעיתוני הילדים, באנתולוגיות לשירי ילדים ובשידורי הרדיו והטלויזיה. מתוך מכתבה של בינה אופק , עורכת לשעבר של "ידיעות אחרונות לילדים": "במשך שנות עריכתי את המוסף לילדים של ידיעות אחרונות, הכרתי את אשר ואת כתיבתו לילדים. השירים שלו הם טובים כשירים, אך בעיקר אני אוהבת את התכנים שלהם ואת ראייתו את עולם הילדים"....

מי המפסיד ?! השירים כתובים במתכונת "פתוחה" ומאתגרת, המאפשרת לקוראים הצעירים להשתתף באופן פעיל בעלילה המתרקמת, להסיק מסקנות ולהביע דעתם. איורים: נורית יובל. "מעשר" (10%) מכלל הכנסות המחבר ממכירת ספרי מהדורה זו יתרם ל"עמותה לילדים בסיכון"....

עריכה ואיורים: נורית יובל. הספר כולל 15 שירים ומיועד לטווח הגילאים מ 4 עד כ 10 שנים . אך אלו "שירים לילדים שגם "הגדולים" מבינים !" הספר משתתף במסגרת פרוייקט חברתי ומעשר מהכנסות מכירותיו יועברו לעמותת "קשר, הבית של המשפחות המיוחדות"....

הספר כולל 8 שירי סיפור, "מתנגנים" וקליטים ומיועד לפעוטות בגילאי 3 עד 5 שנים ....

השירים משלבים, לפעמים בחיוך ולפעמים עם קורטוב של רצינות, את "עולם המציאות" עם "עולם הדמיון" ויצירתיות בהווי היומיומי של ילדינו, תוך יצירת אפשרות לבחירה ביניהם, ולעתים גם לסייע להם ברמז דק בסיפוק סקרנותם ובמתן הסבר ותמיכה לגבי חלומות ומשאלות פנימיות שונות בחייהם. ...

סיפור עלילה מחורז, המתייחס בגישה ביקורתית לתופעות החברתיות הפוגעניות של ביוש וחרמות ("שֵימינג") מצד החברים לכיתה והסביבה הקרובה כלפי ילדים, המסומנים כפגיעים וחלשים, על-ידי הצגתם כקורבנות ה"מפלצת" החיה ופועלת בסביבתנו הקרובה. הספר מציג דרך פעולה קבוצתית ואישית מושכלת, המאפשרת העצמה ושינוי, עם דרך התמודדות בתופעות פסולות ומסוכנות אלו. זהו ספרו השלישי במספר של אשר וינשטיין, שנכתב במסגרת ספרי עלילה המכוונים לחשיבה ולפעולה סולידרית לטובת הילדים, המוגדרים כחלשים בחברה. הספרים מבקשים ליצור מציאות חדשה שמטרתה להפוך כל חבר בקבוצה מילד תלותי למוביל חברתי! התייחסות וחוות דעת מאת פרופ' צפורה מגן: "היצירה פרי עטו של אשר וינשטיין נוגעת בחיוך מרומז בגילויים הפוגעניים של תופעת "השיימינג", תוך שהיא מגחיכה מחד את המביישים — המפלצת, ומציגה מאידך את הילדים שעלבו בהם ואת חבריהם הנאמנים להם; כנבונים, מתחשבים ונחושים. דרך הכתיבה המיוחדת עם האיורים המקסימים של נורית יובל, מעוררים ומחזקים את הטוב והיפה, הטמונים בכל ילד ונוטעים בלב כולנו — תקווה לשינוי אמתי." פרופ' צפורה מגן פרופסור אמריטוס ממייסדי עמותת "נדב — המרכז הישראלי להתנדבות נוער" עמדה שנים רבות בראש המגמה לייעוץ חינוכי בית ספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב. המחבר הוא משורר עברי ויזם חברתי, זכה בעיטור "קסת הזהב" לשנת 2015 מטעם "אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל". ספריו הקודמים שראו אור: בהוצאת "אוריון הוצאת ספרים": נצחונו של חלזוני (2017). מחבקים את קיפודוני (2016). ממש וכאילו (2014). אני מרכז המעגל (2013). מי המפסיד?! (2011 ). השדון של שרון — בהוצאת "גוונים" (1996). מה תרצה, בני, להיות — בהוצאת "תגא" (1978). ...

סיפור עלילה מחורז, המרמז בגישת האנשה מחויכת על חוויות והתנסות אישית של ילדים הנחשבים "בלתי מקובלים" בחברה. הסיפור מציע נקיטת יוזמה אישית כדרך להתמודדות עם בעיות של ניכור והתנכרות. זהו הספר הראשון בסדרת סיפורי עלילה מחורזים, אשר יכוונו את ילדינו לחשיבה יצירתית וחברתית מקורית, תוך ניסיון מושכל להגיע לפתרונות מאתגרים "מחוץ לקופסה". הסופר אשר וינשטיין מדגיש את הצורך בחיבוק החיוני לכולנו. בחריזה חביבה והומור דק הוא ממליץ על נקיטת יזמה עם הפנים לזולת, בחזקת: "הרוצה בחיבוק – יחבק תחילה!". אפשר סתם ליהנות מהאזנה לסיפור, אבל גם להשתמש בספר זה לפיתוח דיאלוג בנושאים, כגון: כיצד יוצרים קשרים חברתיים, הצורך האנושי בחום, אהבה והתייחסות אכפתית ואמפטית לזולת. האיורים הססגוניים של נורית יובל תורמים רבות להנאת הקוראים והמאזינים. פרופ' עמירם רביב פסיכולוג חינוכי וקליני דיקן ביה"ס לפסיכולוגיה "המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה" ספריו הקודמים שראו אור: ממש וכאילו – בהוצאת "אוריון הוצאת ספרים". אני מרכז המעגל – בהוצאת "אוריון הוצאת ספרים". מי המפסיד?! – בהוצאת "אוריון הוצאת ספרים". השדון של שרון – בהוצאת "גוונים". מה תרצה בני להיות? – בהוצאת "תגא"....

"נִצְחוֹנוֹ שֶל חִלָזוֹנִי" הנו סיפור עלילה מחורז ומחויך, המתריס במרומז נגד חלק בלתי מבוטל של תפיסות הטיפול הנכפות על הילדים אשר מתקדמים באטיות רבה להשגת יעדיהם, כחלזוני החמוד גיבור סיפורנו. זהו הספר השני בסדרת סיפורי האנשה מחורזים, אשר מציע למחנכים ולהורי הילדים, בעיקר של אלה ה"מסומנים", חשיבה יצירתית, מקורית וחברתית, תוך נקיטת יוזמות וניסיון מושכל להגיע לפתרונות מאתגרים וייחודיים "מחוץ לקופסה". תקציר חוות הדעת מאת הפרופ' רחל ארהרד, מביה"ס לחנוך באוניברסיטת תל אביב: "הסיפור האופטימי, פרי עטו של אשר וינשטיין, מאתגר אישית את הילדים, ההורים והמחנכים למצוא את הייחודיות, החוזקות הסמויות, היכולות המורכבות והכישורים הנדירים שמצויים בעצמם ובזולתם. המושגים השכיחים בימינו, של פסיכולוגיה חיובית, אינטליגנציות מרובות, העצמה, התמודדות וחוסן נפשי, בשילוב איוריה המרהיבים והממחישים של נורית יובל, מספקים את הרקע וההתייחסות הראויה, ו"תורגמו" על ידי הסופר לסיפור העלילה המחורז והקליט, שבו חילזוני שבע העלבונות מתפתח ל"כוכב זוהר". ..." ...

סיפור עלילה מחורז, המתעל את רגשות העצבות אשר חוֹוִים כולנו, ובכלל זה גם ילדינו הרכים, במצבי אי־הצלחה ואכזבות שונות במהלך חיינו.על פני תפיסתו של מר יאוש, המשתדל לקבל בהכנעה את כישלונותינו בהגשמת חלומות, מציג הספר את חלופת התקווה בפיה של גברת יהב, המעודדת התחזקות והגבָּרַת ביטחון עצמי למען שיפור ותיקון ומציאת מוצא.זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, השלישי בסדרת ספריו החדשה בין חיוך לחינוך. התייחסות מאת פרופ' קלודי טל בלב הספר מר יאוש וגברת יהב מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר, מתקיים מאבק פנימי בין תקווה והתמודדות — המיוצגת בו על ידי גברת יהב — לבין כניעה לטרדות החיים, המיוצגת על ידי מר יאוש, המצויר בצבעים קודרים ומוקף עורבים שחורים, בעוד גברת יהב צבעונית ומוקפת אנשים מאושרים. המעניין הוא שמר יאוש מצטייר כדמות מורכבת, נלחם בעוז על עמדותיו: "... אֲנִי אֶמְצָא כָּל דֶּרֶךְ/לְמַלֵּא/תַּפְקִיד חָשׁוּב/הַיֵּאוּשׁ שֶׁלִּי/הוּא עֵרֶך..." זאת ועוד, ברור מקריאת הספר, וככה זה גם בחיים, שכולנו חווים רגעי יאוש: "... לִפְעָמִים/בֵּין הָעַרְבַּיִם/.../מִתְגַּנֵּב/הַיֵּאוּשׁ אֵלֵינוּ/מְבַקֵּשׁ/לְהִתְחַבֵּר." יש מקום בעולם ובחיינו לתקווה ולרגעי יאוש. עם זאת, יש להבחין בין רגעי יאוש לבין עמדה עקרונית של ויתור על התמודדות עם אתגרים. חשוב אפוא שגם באמצעות הספר ניתן לגיטימציה לעצב ולרגעי היאוש, מתוך היכולת להבין שחשוב להתמודד ולבנות חוסן אישי. ואכן גברת יהב מייצגת גם תקווה וגם חוסן, עם יכולת התמודדות.  השימוש במילה "יהב", מילה "גבוהה" ומסקרנת; מחייב את ההורים והמחנכים, הקוראים לילדים, להתעמק במשמעויותיה, כדי להיות ערוכים לתת להם הסבר הולם. הספר מציג תפיסת עולם: לנוכח קשיים, אתגרים ומשברים שעימם יש להתמודד. לכן נדרש להתייחס לשאלה: איך מבינים הקוראים את מכלול התובנות הנכללות בו? דעתי היא שחשוב לקרוא את הטקסט ולהסביר את פירוש ומשמעות המילים, אבל לא להטיף לילדים, אלא להקשיב לאופן שבו הם מבינים ומפנימים את המאבק התמידי המתקיים בין מר יאוש לגברת יהב. פרופ' קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותיתכיהנה בתפקיד ראש תכנית תואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוךמרצה במכללות "אחוה" ו"חמדת הדרום" המחבר הוא משורר עברי ויזם חברתי, זכה בעיטור "קסת הזהב" לשנת 2015 מטעם "אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל". ספריו הקודמים שראו אור:בהוצאת "אוריון הוצאת ספרים": לאתגר את שעמומי (2021), חולקים את התשומי (2020), מיהו מלך החיות? (2019), מחנכים את המפלצת (2018), נצחונו של חלזוני (2017), מחבקים את קיפודוני (2016), ממש וכאילו (2014), מרכז המעגל (2013),  מי המפסיד?! (2011).השדון של שרון — בהוצאת "גוונים" (1996). מה תרצה, בני, להיות — בהוצאת "תגא" (1978)....

סיפור עלילה מחורז, המציג בחיוך מרומז את יחסינו האישיים המורכבים עם פיות המשמעת בכלל,  ועם פיית משמעת עצמית בפרט, החל בתקופת הילדות. בדרכה הייחודית, פיית משמעת עצמית תורמת לאיזון המדויק בין הרצונות והצרכים הראשוניים הטבעיים שלנו לבין מכלול הערכים והגבולות הנדרשים, בניהול חיינו, תוך חיזוק בטחוננו העצמי. האירועים המוצגים בעלילה כוללים אינטראקציות ומפגשים יומיומיים בחייהם של הילדים, הן עם חבריהם בסביבתם הטבעית הן עם המבוגרים, ובכלל זה עם הוריהם ושכניהם. כאשר מתעורר הצורך, מגיעה פיית משמעת עצמית מייד לכל אירוע במהלך התרחשותו, לרוב על מנת לתמוך ולחזק, אך לעיתים גם לבקר ולדרוש מכולנו לשפר את התנהגותנו כלפי עצמנו וכלפי הזולת. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, הרביעי בסדרת ספריו החדשה "בין חיוך לחינוך". התייחסות מאת פרופ' קלודי טלפיית משמעת עצמית — ספרו החדש של אשר וינשטיין, מעמיד במרכז העלילה המחורזת מאבקים תודעתיים של ילדות וילדים בגיל הגן וראשית בית הספר היסודי, בין הדחף הראשוני לעשות "מה שבא להם" גם "על חשבון" רווחת הזולת או פגיעה במוסכמות, לבין הישמעות לקולו של "המצפון" הנוטה "למשטר" את ההתנהגות האימפולסיבית, האגוצנטרית. בספרו של וינשטיין, פיית משמעת עצמית מתגברת כל פעם מחדש על הדחף הראשוני, על היצר, כאשר כידוע "בחיים האמיתיים", לא תמיד כך הם פני הדברים. פיית המשמעת העצמית שואבת את כוחה משילוב בין שני תהליכים מרכזיים, הזוכים להתפתחות מואצת בגיל הגן: היכולות של ויסות עצמי ("self-regulation")  וגיבוש המצפון.  כאשר הוויסות העצמי עוזר לילד לשלוט ברגשות, במחשבות ובהתנהגות, בעוד שהמצפון מכוון את התנהגות הילד לאי פגיעה בזולת. פיית משמעת עצמית היא פייה, מכיוון שאיננה גלויה לעין המתבונן. היא נמצאת מחוץ לילד או לילדה ומחייבת למימושה העצמי את שילובם של שני התהליכים האלה, כיוון שוויסות עצמי ללא ההכוונה של המצפון עלול בסיטואציות מסוימות, להביא להתנהגות נשלטת ומכוונת שיש עימה פגיעה באחר. חשיבות הספר גם בכך, שהוא מכיר בדחפים וברצונות לפגוע ולא להתחשב, אך מכוון להתנהגות יותר מוסרית ונשלטת. פרופ' קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותיתכיהנה בתפקיד ראש תכנית תואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוךמרצה במכללות "אחוה" ו"חמדת הדרום" המחבר הוא משורר עברי ויזם חברתי, זכה בעיטור "קסת הזהב" לשנת 2015 מטעם "אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל".     ספריו הקודמים שראו אור: בהוצאת "אוריון הוצאת ספרים": מר יאוש וגברת יהב (2022). לאתגר את שעמומי (2021), חולקים את התשומי (2020), מיהו מלך החיות? (2019), מחנכים את המפלצת (2018), נצחונו של חלזוני (2027), מחבקים את קיפודוני (2016), ממש וכאילו (2014). אני מרכז המעגל (2023), מי המפסיד? (2011). השדון של שרון (1996), מה תרצה, בני, להיות (1978)....

סיפור עלילה מחורז המתייחס ברמיזה מחויכת לטענות "משעמם לי!!" הנשמעות ברוב המשפחות המגדלות ילדים. השחקן הראשי הוא "דובי שעמומי", המגלם דמויות הן של מסית לבטלה בראשית העלילה, והן של סקרן לעשייה בהמשכה, המטופל שמשתלב בפתרון הבעיה המציקה. כאשר הפתרון לבעיה ייחודית זו מתקבל בהסכמה הדדית ובשיתוף מלא עם כל בני המשפחה, הילדים וההורים.זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, השני במסגרת סדרת ספריו החדשה: בין חיוך לחינוך. התייחסות מאת פרופ' קלודי טללאתגר את שעמומי מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר. הספר מזמין ילדים צעירים והורים לחשוב על השיח ביניהם, סביב טענותיהם התכופות של הילדים הצעירים שמשעמם להם. עצם הפניה להורים יש בה כדי להעיד על החוזה הבלתי כתוב בין ילדים והורים בחברה שלנו, לפיו אחד מתפקידיהם המרכזיים של ההורים הוא לבדר את הילדים בכל רגע נתון. בספר זה תחושת השעמום מוחצנת ומיוצגת על ידי "דובי שעמומי" המונח על מדפי הצעצועים של מיכל ויותם. "דובי שעמומי" הוא "מין יצור ישנוני / שתמיד רק פיהק / לא אהב / לקרוא ספר / ושנא לשחק!" דובי זה ריפה פעם אחר פעם את ידי שני הילדים כל אימת שיוזמה של פעילות או משחק התגבשה במוחם. תלונות השעמום הגיעו כרגיל לאוזני ההורים, אך הילדים הם אלו שיזמו את היציאה ממצב השעמום המייאש: הם גייסו את ההורים לשיחה רצינית שבמהלכה הועלו רעיונות של חלופות לשעמום. העניין המרכזי בספר, כמו בחיים, הוא שתחושת השעמום היא עניין תודעתי עבור ילדים כיותם ומיכל הנהנים משפע של צעצועים וספרים. הפתרון המבוסס, בין היתר, על גיוס הדמיון שהילדם כל כך מצטיינים בו, הוא עניין של החלטת הילדים עצמם להתגבר על נירפות השעמום וליזום פעילויות.פרופ' קלודי טלפסיכולוגית התפתחותית...