מילותיה של אדית קובנסקי ב´גם איוב היה פרדוקס´, זורמות אל שולי דפיה עליהם היא כותבת על יסודות קיומיים שהמילים עצמן, כפשוטן, אינן יכולות להכיל. המשוררת נאלצת, אם כך, להמציא שפה אחרת, שפה שולית, שפת לוואי המשתייכת לעולם הלחישות והצללים. ב"שיר בארוקי", לחישות והמצאות פוסט וורבאליות פותחות את השיר: "אתה לוחש לי מילים / ממציא דברים כמו פילוסוף / בין צללים מסתלסלים בשלוה חומקת / ובסער של יום כזה." אקט הלחישה אכן מורה על חולשתן של המילים, על חוסר הדיוקן שלהן, ועל הערפול האופף אותן מילים כמו: "שיכרון", "רוח, גשם", "צחוק", "דמע", הופכות לרמיזות ממן יקום "בארוקי" מסתלסל בין כל קימורי פיוטה של אדית קובנסקי. אפילו הזמן מאבד את משמעותו הקובנציונלית ומצטרף ללקסיקון האומנותי והטרנסצנדנטלי של המשוררת. הלך הזמן בשירים אלה איננו ליניארי. זהו מן "זמן בסיסי", מן פלטפורמה כמעט סטאטית, עליה משתלשלים כל הדברים בהלך בלתי נורמטיבי הזורם אף הוא בשוליים, כמו המלים עצמן. והמשוררת במצוקתה האקזיסטנציאלית בוחרת להתכנס ל"קצה השיר", המעניק לה באופן פרדוקסאלי, את החופש הגדול ביותר....

אֲנִי מִתְקַיֶּמֶת בְּשִׁגְרָה שֶׁל יוֹם שׁוֹמֵם רוֹחֵשׁ בֵּין חֲרִיצֵי זְמַנִּי וּשְׁאֵרִיּוֹת זִכְרוֹנִי נוֹזֵל כְּמוֹ גֶּשֶׁם מוּל שַׁבְרִירֵי דְּבָרִים בְּלַּיְלָה מַמְתִּין לְעוֹד לַיְלָה. ( מתוך "בדיה") שיריה של אדית קובנסקי, משוררת ישראלית המתגוררת בארה"ב, פורסמו בכתבי עת בישראל, ארה"ב וקנדה, ותורגמו לאנגלית, ערבית (ע"י נעים עריידי), רומנית וצרפתית. הם זוכים למאמרי ביקורת בכתבי עת נחשבים, ממבקרים ידועים לספרות עברית בארה"ב (פרופ' לב חקק, פרופ' יאיר מזור, פרופ' שרה פיינשטיין ועוד). 31 ספרי השירה שלה וארבע אנתולוגיות משיריה, ראו אור ברובם הגדול בהוצאת 'עקד'. מזה 30 שנה מלמדת לשון וספרות עברית, תרבות ישראל והאבולוציה של הקולנוע הישראלי באוניברסיטת Wayne State בדטרויט. כמו כן, עורכת מדור מיוחד בכתב העת "פסיפס" על כותבי שירה ומבקרי שירה עברית בארצות דוברות אנגלית. החלה לכתוב ב-1981. ב-1982 התפרסם שירה הראשון, "על חסדים קטנים", בחוברת "ביצרון" שיצאה לאור בחסות אוניברסיטת ניו-יורק. ב-1985 ראה אור ספרה הראשון "מילים אחרות". מרבית ספריה רואים אור במהדורה דו-לשונית, עברית-אנגלית. מ-2014 החלה להקליט את שיריה. מבחר מתוכם יצא בדיסק הנמכר באמזון, והקלטה של השירים מספרה "החיים כבדיה" עלתה כבר ביוטיוב. אדית קובנסקי, ילידת 1945, בוקרשט רומניה. עלתה ארצה עם משפחתה ב-1948, בהיותה בת שנתיים וחצי. גדלה בחיפה. ב-1965 לאחר שחרורה מהצבא, נסעה ללמוד בדטרויט, ארה"ב ובה מתגוררת עד היום. קובנסקי נשואה, אם לבן ובת. בנה, ג'פרי קובנסקי, עו"ד, משורר ותסריטאי, כתב את ההקדמה לספר זה. ...

מהדורה דו-לשונית, עברית ואנגלית...

בספרה החדש על גבול המים, חוזרת אדית קובנסקי למספר מוטיבים המופיעים בספריה הקודמים: אהבה, לילה, כמיהה, כזב, אשליה ופואטיקה, אבל כאן הכל מזוכך. הדמיון עצמו הופך לאוטונומי, וחוקיו עצמאיים. מבחר זה הוא מין "קודקס" המורה איך להשתמש בחוקים אלה ולקשר את עולם המחשבה האבסטראקטי לעולם הפיסי. גם נושא הזיכרון הוא מיוחד בספר זה, השיר המתהווה איננו הרגשה המובאת מתוך זיכרון, אלא הזיכרון עצמו. היינו, החוויות המועלות מתוך הזיכרון הן המילים על הדף ולא טראנס המחשבה. ההיזכרות היא השיר עצמו ורק היא מבטיחה לשרוד ואפילו להתעצם. השיר כזיכרון נעשה גם מקום החוויה וגם ההיזכרות עצמה דרך המלים החוצות חלל וזמן. וכך יוצרת המשוררת "היסטוריה של זיכרון" המאפשרת לשחזר את רגע ההתרחשות ואת נקודתה הבראשיתית של ההיזכרות. קריאת השירים בספר זה מהווה חוויה מיוחדת המקשרת בין הכרתה האינטלקטואלית העמוקה של המשוררת בכל הנוגע לפואטיקת שיריה, לבין ההתאמה הכמעט מדויקת בין רגע ההתרחשות הפיסי לבין האבסטרקציה השירית. ...

ספרה החדש של אדית קובנסקי - משב ים, הוא אוסף של סוניטות "קורונה" בשני חלקים: "משב ים" ו"נוף אדם ואדמה". אלו הם שיריה הממושמעים והתמציתיים ביותר של קובנסקי בגלל השימוש במדיום סינטת ה"קורונה" הדורשת קפדנות יתרה מבחינת הצורה עצמה, ומבחינת הנושאים הליריים המובאים כאן באינטנסיביות רבה. המיוחד בסוניטות אלו היא התשתית הסימבולית ההופכת אותן למן אלגוריות, או למן מיתוס המבוסס על מילים. בעולם מיתי זה הלילה הוא גם סמל הכאב האנושי וגם מקור האור והיצירה. כוחן של המילים הופכות את כאב הלילה לפוטנציאל המוביל את הדובר השירי למצב של אהבה טהורה, בתהליך יוצר ומחיה. האסוטיאציה בין הדובר לבין הסוניטות הדוקה ומרכזית בשירה זאת. הדובר השירי בונה את הסוניטה וניבנה ממנה. בעזרתה הוא גם מנסה להביס את הזמן, ולהפוך את המצב הכאוטי של המציאות לנוף סדיר ובהיר יותר. אפילו החזיונות, המשלים וההיגיון "הפנימי" בסוניטות אלה שואפים להגיע בסופו של דבר לסדר שירי וקיומי כאחד.הקורא המגיע לשירתה של קובנסקי באמצעות מחזור סוניטות אלה, ימצא את קסמם של שיריה הקודמים. ואלה שקראו את שירתה המוקדמת, רצוי שיעלעלו בה מחדש אחרי הקריאה באסופה זאת....

ספרה החדש של אדית קובנסקי מצטרף למסכת כתיבתה רבת-ההיקף, בתחום השירה. זוהי ליריקה הממזגת בתוכה יסודות הגותיים-פילוסופיים עם רגשות ודחפים גלויים וסמויים מן העין, תוך כדי עידון וזיכוך. יש ושיריה של המשוררת מכילים בתוכם כעין גרעין של מסה עיונית (בדרך ההבעה הלירית המתוחכמת), ויש כי השירים הם בבחינת גיבוש לשוני מפעים של תחושות אנוש, לאור התבונה הבוחנת אותן. ואולם, זוהי כתיבה הנשארת תמיד בגבולות הליריקה הטהורה, אשר במרכזה-`האני הנשי` האקזיסטנציאליסטי- על אהבותיו, על הזיותיו ועל זיקתו אל מעשה-השיר....

ספרה של אדית קובנסקי מכיל אלמנטים רליגיוזיים המתקשרים לאקט הבריאה הבראשיתי והפואטי כאחד. השיר "בראשית" הפותח את הספר מציין את תהליך הבריאה והוא מורכב מן הכוכבים, מן המילים ומחסד הלילה. עולמו הבראשיתי של אלוהים אכן קיים לצד עולמה הפרטי של המשוררת כמאמר החרוז: "אלוהים ברא עולמות ואני בראתי את שלי מכל התחמוצות האלה", היינו מן החומרים האוקסידים של "המנגן והברזל", ומאותו חמצן ודו-תחמוצת הפחמן הנשרפים בתנור "של מלח" כדי לשרוד וכדי להישמר כתחמוצות גולמיות שמהן עשוי עולמה של המשוררת. חזיון הבריאה המלהיב בספר זה הוא בשורשו של השיר, וביסודה של האהבה הבונה את הפואנה מן הבהירות המתהווה ומשתכללת בין החרוזים. יומה של הדוברת השירית מתחיל במים-בחומר יסודי ביותר, המאפשר לה לברוא לעצמה פרח, ולקפל בקפידה את עלי הפיקוס ואת עלי הכותרת, ואף לכתוב מילים זורמות בשיר. ואז הן בהישג ידה כמו נטף הים, וכמו העץ והפתן ומתבוללים בבריאה בלדיסטית ביותר....

אדית קובנסקי, נולדה בבוקרשט, רומניה. התחנכה בארץ, בוגרת "אליאנס" בחיפה. שרתה בצה"ל בחיל הקשר, גרה בארה"ב מ - 1965. מלבד ספרות עברית התמחתה בספרות צרפתית וגרמנית באוניברסיטת וויאן סטייט שבדטרויט, ובאוניברסיטת מישיגן באן - ארבור. משמשת מרצה לספרות וללשון עברית באוניברסיטת וויאן בדטרויט ובחוג ללימודי המזרח התיכון ואסיה. כתבה שירה גם בצרפתית וקיבלה על שירתה בשפה זו פרס מטעם אוניברסיטת וויאן בחסות הקונסוליה הצרפתית. כן פרסמה בצרפת מאמרים על התיאטרון של אלכסנדר דומה האב. שיריה בעברית הופיעו בחוברות פסיפס ובארה"ב בחוברות בצרון ובעיתון הדואר, שניהם בניו - יורק.ספרי שיריה הקודמים: מלים אחרות - 1985; סינקופות - 1987; שירי לילה - 1992; אוטוביוגרפיה חלקית - 1993; מקורות - 1994; התאמה - 1995; שירי ירושלים - 1996; פואטיקה - 1997; אחרי אשוויץ - 1998; מטאמורפוזה - 1999; כולם הוצאו בהוצאת עקד....

לפנינו מבחר של שירה עברית חדשנית, בשפה ראשונית בעלת אסוציאציות מורכבות, הכוללות שימוש במילים לועזיות, כאשר הדבר נחוץ, במילים מדויקות. השירים מאופיינים במספר מוטיבים קבועים ובהם אהבה, זמן, מים, טבע, שירה. מוטיבים אלו באים בצבעוניות ייחודית של מכחול המשוררת, במקוריות, ויוצרים במקומות רבים תמונה מיתית. הקסם השירי מהלך ותופס את הקורא כבר מהספר הראשון שראה אור בשנת 1992, וכן, מהשירים הראשונים במבחר הנוכחי. מדובר במשוררת החיה בנכר, בארצות הברית, ושמחה לבקר בארץ לעתים קרובות. פרסום ספריה השונים מעניקים לה הזדמנויות רבות, עם כל השקה, ומעניקים לנו, הקוראים, אפשרות להיחשף לשירה איכותית, לחוויה מרעננת עם כל ספר שלוקחים לידיים. אכן הנאה אמיתית, שירה הראויה להיכלל בין כותלי השירה העברית החדשה. ...

"כפי שכותרת הספר מעידה, עולמה של אדית קובנסקי מתקיים בגבולות החמקמקים שבין המציאות והלא מציאות הקיימים בדואליות המחזקת את הערכיות של שניהם. התודעה נמשכת למציאותי בו בזמן שהדמיון נוגד לו. הבהירות שבה מציגה קובנסקי התחבטות דיכוטומית זו עדיין לא קיימת בשירה העכשווית. ברגע שמבינים את ההתמודדות הבלתי פוסקת בין הכוחות הראשוניים של המציאות לבין אלה של הדמיון, מתחילה השירה לדבר כמעט בעד עצמה."(אדוארד קודיש) אדית קובנסקי, משוררת ישראלית כותבת שירה עברית בארצות הברית, כתבה 35 ספרי שירה עד כה בעברית, במהדורות דו-לשוניות, עברית-אנגלית, ובמהדורה תלת לשונית: עברית-ערבית-אנגלית, בתרגום לערבית על ידי המשורר, הפרופסור והשגריר המנוח נעים עריידי. ספרי שיריה תורגמו גם לצרפתית, רומנית וספרדית.  ...

אדית קובנסקי פרסמה 34 ספרי שירה עד כה בעברית, עברית־אנגלית, עברית־ערבית־ואנגלית, עברית־צרפתית, ספרדית, ומבחר ברומנית. בדיוקן של משוררת עוקבת קובנסקי אחר הדיוקן הפואטי שהיא יצרה במשך השנים ושהיא עדיין ממשיכה ליצור ללא הפוגה. האם הדיוקן קונקרטי?האם היא בוראת דמות עצמית אמיתית? האם שאיפתה היא להגיע לדרג קיומי אותנטי, משחרר? תהיות אלו ורבות אחרות מועלות מעומקו של קובץ שירים זה. מניפסטאֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת אוֹתֶנְטִיתלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּצֶּבַע הֲכִי יָפֶהלְצַיֵּר שֶׁמֶשׁ מִתְנַשֵּׂאת בְּתוֹכִיבּוֹדָה שִׁירַימְחבַרֶֶּת מִלהָּ למְִלהָּמִתְנַתֶּקֶת מִן הַחֹשֶׁךְשׁולֶֹלֶת פְּחָדַי.אֲנִי רוֹצָה לִחְיוֹת מִכְּתִיבָתִילְשַׁמֵּר אֶת כָּל הָאֱמֶתלְהַלֵּךְ חָפְשִׁית מִבְּדָיָה לִבְדָיָהמִסְתַּלְסֶלֶת בֵּין מֵיתְרֵי נִגּוּנִימִתְהַוָּה בָּרֶגַע הַנָּכוֹן.אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב עַל עַצְמִילֶאֱהֹב קַיִץלְהַדְלִיק כּוֹכָבִים מִזְדַּמְּנִים בְּאוֹר אֲמִתִּי־שִׁקְרִימִתְבַּהֵר בִּזמְַן כּזָהֶזוֹרֵם בֵּין מִלִּים הֲכִי מַבְטִיחוֹת.ספר השירה שלפנינו מכיל תרגום מאמרו של פרופ' מ. ג'ורדאנו על שירתה של אדית קובנסקי....

דוברת השיר באישה פשוטה רושמת מילותיה בעיפרון דק שמאפשר לה מחיקות אין־ספור המורות על חוסר יכולתן של המילים לכלול את כל מה שהיא מוכנה לומר.חייה עומדים עוד לפניה, אהבתה גדולה ואקט כתיבתה החפוז עדיין במיטבו. אין ספק שהדוברת בודדה ושמילותיה בודות מציאות ללילה שממנו היא מבקשת להסתייג.הדוברת מעידה על עצמה:אֲנִי אִשָּׁה פְּשׁוּטָה חֲרִישִׁיתאוֹסֶפֶת מִלּוֹתַי בִּכְמִיהָה כָּזֹאתמִתְנַגֶּנֶת בַּחִבּוּר הַקַּדְמוֹנִיגּוֹעֶשֶׁת כְּמוֹ נוֹלֶדֶת מִן הַיָּםבִּתְשׁוּקָה גְּרַנְדִּיוֹזִיתקוֹלַעַת חֲרוּזַי בְּשִׁיר רוֹדֵף שִׁירמַאֲדִים בֵּין חֲרִיצֵי הלילה. (בית שני מתוך השיר "פיוט", עמוד 18). אדית קובנסקי הוציאה לאור 34 ספרי שירה בעברית, בספרדית וברומנית במהדורות דו־לשוניות: עברית־אנגלית, עברית־צרפתית ובמהדורה תלת־לשונית: עברית־ערבית־אנגלית. שיריה הרבים פורסמו בארץ, בארצות הברית וברומניה.לשניים. בוגרת החוגים לשפה ערבית ולשפה ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב. זהו ספרה הראשון....