מערך המילואים בצה"ל נמצא בעיצומו של תהליך עיצוב מחדש במהלך העשור האחרון. תהליך זה מושפע מהשינויים בסביבה האסטרטגית, במאפייני הלחימה ומתמורות מרחיקות לכת בחברה הישראלית. מזכר זה מציג עשרים מאמרים המהווים תוצר לסדנה משותפת בין המכון למחקרי ביטחון לאומי, המרכז למדעי ההתנהגות בצה"ל ומפקדת קצין מילואים ראשי על אודות מערך המילואים. המאמרים עוסקים בהיבטים שונים הקשורים לבנייתו, לניהולו ולהפעלתו של מערך המילואים וקשריו ההדדיים עם החברה הישראלית.  המסרים העיקריים של המזכר, המהווה צוהר למערך המילואים בהיבטים אסטרטגיים, צבאיים וחברתיים. הינם:   א. קיום מערך המילואים, בעיצובו הנוכחי, הינו נכון מבצעית וערכית, וזאת גם עקב היותו מרכיב יסוד בתפיסת צה"ל כצבא העם.   ב. גם במציאות של עימותים מוגבלים נזקק צה"ל לכוח אדם רב יותר מכפי שמעמידים לרשותו השירות הסדיר וצבא הקבע. לכן מערך מילואים גדול בצה"ל הוא הכרחי עתה ויהיה הכרחי גם בעתיד הנראה לעין.   ג. היקפו ורכיביו של מערך המילואים הם נושאים המחייבים בחינה עיתית של צה"ל, בפיקוח צמוד של הדרג המדיני.   ד. מדינת ישראל וצה"ל צריכים להיות רגישים לצורכיהם ולתחושותיהם של משרתי המילואים. יש לראות בהם קבוצה נבחרת ולהמשיך להוקירם הן ברמה הסמלית הן ברמה החומרית, גם אם מחיר ההטבות הניתנות להם יגדל במשך הזמן. מערך המילואים בצה"ל הוא יצירה ישראלית ייחודית, פעילה ומשתנה, המכילה בתוכה רבדים מורכבים של הגיונות ושל סתירות, היוצרים סדרה של דילמות יסוד קבועות ומשתנות. אלה מחייבות חשיבה מתמדת בנוגע לאופן הבנייה וההפעלה המיטביים של הכוח על פי ייעודיו. רוב מניינו וכוחו של צה"ל — כ־ 70% ממשרתיו — מבוסס על אנשי מילואים המשרתים בחלקם ביחידות מילואים ובחלקם במסגרת יחידות סדירות ובמפקדות של הצבא. השינויים הדרמטיים בסביבה האסטרטגית האזורית, בחברה הישראלית ובתפיסת ההפעלה הצבאית מחייבים התאמות, לעיתים מאתגרות, של מערך המילואים לתהליכי השינוי שבסביבתו. נשאלת אפוא השאלה מהן ההתאמות הנדרשות. זוהי השאלה המרכזית שנידונה בקובץ המאמרים הזה.   בנסיבות הנוכחיות מקובל להניח כי גם כיום אין לצה"ל אפשרות לממש בהצלחה הנדרשת את משימותיו, בוודאי בעת חירום ובמלחמות מהסוג ה"קלאסי", ללא כוחות המילואים וללא שילובם במערכיו השונים. ואכן בכל המלחמות ובמרבית המבצעים הצבאיים הגדולים עד עתה השתתפו חיילי המילואים ותרמו תרומה חשובה לצבא. עולה מכך מסקנה עיקרית ברורה: עצם קיום המערך, בתוספת לכוח הסדיר, הוא חיוני ואף הכרחי, וכל השאלות האחרות קשורות בעיקר לאופן בנייתו ותפעולו של המערך הזה בצורה הטובה ביותר. מעבר לכך, ביסוד הדיון במערך המילואים ניצבות גם סוגיות תפיסתיות, מושגיות וערכיות המשפיעות בהכרח על ההחלטות העקרוניות המעצבות את הפעלת המערך. ביניהן ניצבת הסוגיה הערכית הקשורה להיותו של צה"ל, על פי ניסוחו של הרמטכ"ל, "צבא עם ממלכתי". גם אם קיים ויכוח על תקפותו של המושג הזה במבחן המציאות, ברור שמבחינת צה"ל הקביעה הזאת היא אחד מעקרונותיו המרכזיים של בניין הכוח הצבאי בישראל — עיקרון המאפשר לו לשמור על מעמדו הייחודי והבכיר, על ההשקעות הכבדות בו.   בשנים האחרונות מתחוללים שינויים מרחיקי לכת באופן שבו תופס הציבור את מעמדו החברתי של מערך המילואים. אם בעבר שלט בשיח הציבורי האתוס המשתף, שהציב את ביטחון המדינה בראש סדר העדיפויות הלאומי והעניק למשרתי המילואים הכרה והוקרה רחבה על היותם אחת מאבני היסוד של צבא העם, הרי שבעשורים האחרונים התפתחו בארץ מגמות חברתיות וכלכליות שהעניקו עדיפות לטובת הפרט ובמיוחד לרווחתו הכלכלית. במילים אחרות: האינטרס האישי הפך לכוח המניע המרכזי במקום האינטרס הציבורי. התמורות האלה משפיעות באופן ישיר גם על ניהולו של מערך המילואים וגם על התפיסה העצמית של המשרתים....

הטבח הגדול שעשו היפנים בשכניהם הסינים בבירתם נאנג'ינג בשלהי 1937, לוּוה במעשי זוועה שקשה לבן אנוש לעכלם. היה זה מסע רצחני שעבר השתקה והתעלמות כמעט מוחלטת עד לאחרונה, אף שהתנהל באורח פומבי, ללא עכבות, והותיר מאות אלפי קורבנות בנפש. הפרשה נחשפת כאן לראשונה בפני הקורא העברי. האם רצון המערב לקיים יחסי סחר עם יפן לאחר המלחמה ולהיעזר בטוקיו כטריז אל מול הקומוניזם הסובייטי שהתפשט באסיה, הוא שגרם לאמנזיה מכוּונת? יפן, שלא הכירה בחטאיה עד תום, נותרה לכאורה צחה מכל רבב. איוואנֶה מטסוּאי, מפקד הכוחות היפניים במרכז סין, נתפס לאחר כניעת יפן והועמד לדין בפני בית הדין הבינלאומי בטוקיו. הוא הואשם באחריות עליונה ומהותית לזוועות שעשו כוחותיו בנאנג'ינג. טענותיו שלא היה לו כל קשר ישיר לאירועים לא התקבלו. נגזר עליו עונש מוות, והוא הוצא להורג בתלייה ב־23 בדצמבר 1948. לפנינו מחקר פורץ דרך של שלושה פרופסורים סינים וצוותיהם המקצועיים, שהסתייעו במסמכים רבים ומרשימים בהיקפם מכל קצווי תבל.  קריאת חובה למתעניינים בתהפוכותיה של נפש האדם ובמפלצתיות העלולה לבצבץ ממנה ולחוקרי זוועות רצח־עם באשר הן....

הספר תהליכי חילון בתרבות היהודית מציג התבוננות רבת פנים על המחשה והתרבות החילונית ועל תהליכי החילון. הנחת היסוד היא שלא ניתן להגדיר את החילון או החילוניות בהגדרות חד-משמעיות, ומשום כך החוקרים המשתתפים בספר מציגים נקודות מבט שונות, הרואות בחילון התהוות ועיצוב של מחשבה חופשית, אך גם חוויה אישית וקולקטיבית.   "המפגש של החברה היהודית עם החילון הוא אולי המפגש הדרמטי והמעורר ביותר בתולדות היהודים מאז מעמד הר סיני. הספר מציג קליידוסקופ מרהיב של גילויים של המפגש הזה, בצורה מעמיקה ובהירה. קריאת חובה לכל מי שמתעניין במדפים העתידיים של ארון הספרים היהודי". הסופר חיים באר   "סקירה מכל זווית אפשרית של תהליכי החילון בתרבות היהודית במאתיים השנים האחרונות. זהו מפעל אדיר, מופתי וראוי לכל שבח, שיהיה ללא ספק ספר יסוד לכל קורא המבקש להבין את הזרמים והכוחות שפעלו בחברה היהודית ושינו כליל את פניה. הצד האנליטי יוצא דופן באיכותו. כל אחד מהפרקים נכתב בידי חוקר מומחה להיבט המסוים שבו הוא דן – סוציולוגיה, פילוסופיה, ספרות ועוד – וכל זאת בשפה נהירה ובלוויית דוגמאות מאירות־עיניים. לבד מהניתוחים המעולים והיסודיים, מובאים בספר אף סיפורים אישיים של גברים ונשים המתארים את חוויית המסע מהעולם המסורתי אל דרכי חשיבה אחרות ואל מנהגים חדשים. זהו סיפור ייחודי ומרתק – והוא מוצג בפעם הראשונה באופן השלם והמעמיק ביותר. אין שום חיבור מקביל בשפה אחרת, שמצליח לתאר את תופעת החילון בתרבות המערב באותו אופן ממצה, מעמיק וכולל, על כל היבטיה – צמיחתם של מוסדות חדשים, חילון השפה העברית, דעיכתם של מנהגים ישנים, מאבקים, משברים ומהפכות רגשיות". פרופ' מירי אליאב-פלדון | אוניברסיטת ת"א   "תהליכי החילון הם נושא מרכזי בהיסטוריה היהודית המודרנית, אך עד לאחרונה לא זכו להצגה שיטתית ראויה. והנה בעשור האחרון הושלם החסר. תחילה בא הילקוט האנציקלופדי "זמן יהודי חדש", ועכשיו הספר הזה, המציע מחקר ממצה בהיבטים השונים של הנושא, נזהר מכל דוגמטיות ומשקף את הרבגוניות העצומה של החילון. בקוראך את שני הכרכים אתה חש היטב שהמדובר אינו בעבר היסטורי "מת" שחלף מן העולם אלא בדרמה הנמשכת גם בהווה, שאת עתידותיה אין לשער". פרופ' מנחם ברינקר |האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת שיקגו, חתן פרס ישראל לחקר הספרות     פרקי הספר ומחברים: מבוא - שמעון דובנוב ואיטה קלאיש: שני סיפורים אישיים של חילון / הולדת החילוניות מתוך הפילוסופיה: שי פרוגל / הסוציולוגיה של החילון: זאב סוקר, נסים ליאון / ראשיתם של תהליכי החילון ביהדות אירופה: שמואל פיינר / החילון אצל יהודי ארצות האסלאם: אבריאל בר-לבב / לכתוב חילוניות: הספרות העברית המתחדשת ותהליכי החילון: מיכל ארבל / יהודיותו של ברנר: מנחם ברינקר / השכלה וחילון בספרות של יהודי ארצות האסלאם: ליטל לוי   ההשכלה העברית בצפון? אפריקה בסוף המאה המאה התשע-עשרה: יוסף שיטרית / יהודי אירופה בסבך הפוליטי: בין חילון מבולל לחילון מבדל: דניס שרביט / דת החילונית בציונות הסוציאליסטית ובקיבוץ: זאב סוקר / דת, מסורת וחילון אצל ישראלים מרקע מזרחי: יצחק דהן / פולמוסים ומתחים בשאלת התרבות היהודית החילונית: רון מרגולין, גדעון כ"ץ   בעטיפה: מפגש דמיוני (בלתי אפשרי) בין שלושה מגיבורי הספר – יוסף חיים ברנר, ז'קלין כהנוב ואיטה קאליש.     כרך ראשון   פתח דבר  מבוא: שני סיפורים אישיים של חילון במפנה המאות התשע–עשרה והעשרים / אבריאל בר–לבב, רון מרגולין, שמואל פיינר \ א. הקדמה ; ב. "באבוד לי האמונה הישנה רכשתי לי אמונה חדשה": תהליך החילון של שמעון דובנוב;  ג. "תססה בי ערגה לעולם הרחב הנעול בפני": תהליך החילון של איטה קאליש ; ד. סיכום    חלק א: רקע פילוסופי הולדת החילוניות מתוך הפילוסופיה / שי פרוגל  הקדמה  פרק ראשון: רנה דקארט: אני חושב משמע יש אלוהים  פרק שני: ברוך שפינוזה: אלוהים או הטבע?  פרק שלישי: דיויד יום: היש אלוהים?  פרק רביעי: עמנואל קאנט: אלוהים של התבונה  פרק חמישי: פרידריך ניטשה: "מות האלוהים"  פרק שישי: אלבר קאמי: "אדם ללא אלוהים"  פרק שביעי: משה מנדלסון ויוסף חיים ברנר: מיהודי נאור ליחיד עברי  א. משה מנדלסון: יהודי נאור; ב. יוסף חיים ברנר: יחיד עברי;  ג.חתימה פסיכולוגית: התסביך (הדתי) ופשרו הסוציולוגיה של החילון / זאב סוקר, נסים ליאון  א. הקדמה; ב. גישות מרכזיות בסוציולוגיה של הדת; 1. הגישה הפונקציונליסטית; 2. גישת הקונפליקט; 3. הגישה הפרשנית ; ג. גישות מרכזיות בסוציולוגיה של החילו; 1. הגדרות; 2. תזת החילון; 3. דת חילונית; 4. מחילון לפוסט–חילוניות — מגמות עדכניות במחקר   חלק ב: מבט היסטורי ראשיתם של תהליכי החילון ביהדות אירופה / שמואל פיינר  פרק ראשון: הפרספקטיבה — החילון במפנה המאות התשע–עשרה והעשרים  א. "משבר הדת" בעיני עגנון; ב. "הנוכחות הדתית בנסיגה או בעמדת נחיתות"; ג. "משולש ברמודה" היהודי; 1. "לא ניתן כלל לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש" — תיאודור הרצל; 2. "בובות עתיקות חסרות ראשים" — פרנץ קפקא; 3. "הענקנו לעולםאת המונותיאיזם הצרוף" — גרשם שלום; 4. "המחנה שלנו מתפורר" — יהודי מזרח אירופה; 5. מיליון זוגות תפילין במצולות האוקיינוס — ההגירה לאמריקה; 6. "חופשיים" ו"לא–דתיים" — תמונת החילון בעיני הסוציולוג רופין פרק שני: תירבות וביקורת הדת בעת החדשה המוקדמת א. איטליה בתקופת הרנסנס — משמעותה של שאילה תרבותית; ב. הטרודוקסיה בפזורה הספרדית– המערבית במאה השבע–עשרה  פרק שלישי: תירבות והשכלה במאה השמונה–עשרה  א. "מנהגי הפוקרים" — תענוגות ומשמעותם 240 ; ב. המהפכה החילונית של אליטת המשכילים; ג. רדיקליזציה וניכור בשלהי המאה השמונה–עשרה  פרק רביעי: תהליכי החילון ביהדות המאה התשע–עשרה  א. הדיאלקטיקה של החילון בגרמניה 264 ; ב. תירבות ומלחמת תרבות במזרח אירופה  החילון אצל יהודי ארצות האסלאם / אבריאל בר–לבב  א. הקדמה: חילון מאוחר בהקשר קולוניאלי ; ב. גורמי מודרניזציה ; ג. יהודי ארצות האסלאם: חלוקה אזורית ; ד. משמעות החלוקה האזורית ; ה. "כאח כרע יתהלך החרד עם החופשי": דמשק בתחילת המאה העשרים ; ו. סעודה באלכסנדריה ; ז. סלוניקי בתחילת המאה העשרים; ח. תלונות של רבנים בארצות האסלאם כנגד החילון; ט. בתי הספר של אליאנס והחילון; י. מפגשים עם אישים מן המערב; יא. ז'קלין כהנוב — בין שני עולמות; נספח   חלק ג: ספרות לכתוב חילוניות: הספרות העברית המתחדשת ותהליכי החילון / מיכל ארבל פרק ראשון: ראשית הדברים: ספרות ההשכלה  א. הקדמה ; ב. השכלה ודת בכפיפה אחת — י"ל גורדון, "אחרית שמחה תוגה"; 1. יהודה לייב גורדון; 2. "אחרית שמחה תוגה"; ג. השכלה ונטישת הדת — "העצמות היבשות" לי"ל גורדון ו"חטאות–נעורים" למ"ל ליליינבלום; 1. י"ל גורדון, "העצמות היבשות"; 2. מ"ל ליליינבלום, "חטאות–נעורים"; (א) משה לייב ליליינבלום; (ב) "חטאות–נעורים"; ד. צער אבדנו של עולם המסורת — "מעלות ומורדות" ליל"ג ו"בעמק הבכא" למנדלי; 1. י"ל גורדון, "מעלות ומורדות"; 2. ש"י אברמוביץ, "בעמק הבכא"; (א) שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) 386 ; (ב) "בעמק הבכא"  פרק שני: סופרי "התחייה": מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומרדכי זאב פייארברג  א. הקדמה; 1. מהשכלה ללאומיות; 2. הדמות הספרותית: עיצובו של עולם נפשי; ב. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: "מעבר לנהר", "מחניים"; 1. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי; 2. "הקרע שבלב" וייצוגיו ביצירת ברדיצ'בסקי; 3. דחפים סותרים ויישובם הרעיוני: הקריאה ל"שינוי ערכים"; 4. "גרשיים": ייצוג ספרותי של אבדן האמונה; 5. "מעבר לנהר"; 6. "מחניים"; ג. מרדכי זאב פייארברג: "לאן?"; 1. "הצללים"; 2. "לאן?"  פרק שלישי: יוסף חיים ברנר, "בחורף" א. יוסף חיים ברנר; יהודיותו של ברנר / מנחם ברינקר; ב. "בחורף"; 1. הקדמה; 2. הווידוי: "רטוריקה של כנות"; 3. האב שבשמים והאב שעל הארץ: חילון והדרמה האדיפאלית; 4. סיומו של "בחורף" השכלה וחילון בספרות של היהודים בארצות האסלאם / ליטל לו א. הקדמה; ב. קווי המתאר של כתיבה יהודית מודרנית במזרח ; ג. בין־תרבותיות יהודית־ערבית: ההשכלה והנהצ'ה; ד. יהודים בגדאדים ומודרניות תרבותית ההשכלה העברית בצפון־אפריקה בסוף המאה התשע־עשרה / יוסף שיטרית א. לבירורה של תופעת ההשכלה העברית בצפון־אפריקה ; ב. חוגי ההשכלה העברית בשירות המודרניזציה בצפון־אפריקה; ג. תפוצתה ודפוסיה של ההשכלה העברית בצפון־אפריקה; ד. להערכת רישומה של ההשכלה העברית בקרב יהדות צפון־אפריקה...