העם היהודי ייחודו אינו דווקא בחורבן שפקד אותו מזמן לזמן, אלא בעיקר בכוחו להתאושש מן הפרעות ולקום ולהיבנות מחדש. בספר הזה נבדק חלקו של הדמיון הספרותי באותם מאורעות שהתגלה בהם כושר העמידה וההישרדות של כוח היוצר שבעם. אלן מינץ מעיין בכתבים נבחרים מתקופות היסטוריות שונות, ומבקש להשיב על שאלות יסוד כגון מה טיבו של אסון רוחני לעומת אסון פיזי, באילו אמצעים השתמש הדמיון היוצר כדי להציג מעשי זוועה, מה הן יכולותיה של השפה לתאר מאורעות שלא יתוארו, מאילו מקורות ראויים לאמון שואבת הנחמה את כוחה. החלק הראשון של הספר עניינו בהיווצרותה של המסורת הקלסית, ובייחוד במגילת איכה שרקעה חורבן הבית הראשון, במדרש איכה רבה שבא להגיב על חורבן הבית השני, ובפיוטים מן המאה הי"א שנכתבו לאחר מעשי הטבח של הצלבנים ביהודי אשכנז בעמק הריין (גזרות תתנ"ו). החלק השני בודק את העניין המחודש במסורות המרטירולוגיה היהודית בימי הביניים, שהתעורר בעקבות הפוגרומים ביהודי מזרח אירופה בסוף המאה הי"ט ובראשית המאה העשרים, ומעיין ביצירות של טשרניחובסקי וביאליק, ובייחוד בפואמה "בעיר ההרגה". החלק האחרון נדרש לבעיית השואה והיצירה הספרותית הציונית ובודק את "רחובות הנהר" לאורי צבי גרינברג, ואת הסיפורים הקצרים של אהרן אפלפלד משנות השישים. את החיבור חותם עיון בשירתם של אבא קובנר ודן פגיס, וברומנים יחידים של יהודה עמיחי, יורם קניוק, חנוך ברטוב וחיים גורי. הפרופסור אלן מינץ, יליד ארצות - הברית, דוקטור לספרות אנגלית מטעם אוניברסיטת קולומביה, השתלם במדעי היהדות באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטה העברית בירושלים, והיום הוא פרופסור לספרות עברית בבית המדרש לרבנים בניו - יורק. משנת 1981 הוא עורך, עם דוד הירש רוסקיס, את כתב - העת Prooftexts: A Journal of Jewish Literary History...

מפעל יצירתה של ספרות עברית רצינית על אדמת אמריקה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ואחריה כמו נמחק מזיכרונה של ההיסטוריה היהודית-האמריקנית. העברית אומנם הוחייתה כשפה ספרותית מודרנית ברוסיה של המאה התשע-עשרה, ומשם הועברה לארץ ישראל כאחד מנכסי צאן ברזל של המהפכה הציונית, אבל המהגרים היהודים ממזרח אירופה התיישבו רובם ככולם באמריקה, ולא בארץ ישראל. בקרב המון המהגרים התלקטה קבוצה נלהבת קטנה, שראתה בשפה העברית כלי להולכת בני עמם בנתיב המודרניזציה מתוך שמירת הקשר עם ציון. ה"עברים" האמריקנים האלה הקימו בתי ספר ומכללה, הוציאו לאור כתבי עת ועיתונים, ומעל לכול – העמידו את בית היוצר לתרבות ספרותית גבוהה, שעיקרה שירה. "מקדש מעט" הוא מבוא ביקורתי לשירה העברית באמריקה. המחבר מתמקד בתריסר דמויות מפתח, משוררים שיצרו שירה סקולרית, שעסקה ביסודה במצבו של היחיד הרגיש שנקלע לעולם של חולין. לאחר זמן פרצה השירה הזאת אל מעבר לתחום הצר הזה ועסקה בנופים אמריקניים, וכן בדרמת הגורל, הכיליון והתקווה בחיי עם ישראל באמצע המאה העשרים. המשוררים העבריים האמריקנים פרסמו את שיריהם בתקווה שייקראו גם בארץ ישראל וגם באמריקה. מזה ומזה נכזבה תוחלתם. כמה מהם עלו לישראל בשנות ייסוד המדינה והתערו כאן בסצנה הספרותית החיונית, אבל רוב המשוררים נשארו באמריקה, דבקים עד הסוף באידיאל של ה"עבריות" האמריקנית. *** אלן מינץ, יליד ארצות הברית, היה פרופסור לספרות עברית בבית המדרש לרבנים בניו יורק (Jewish Theological Seminar), והמייסד והעורך של כתב העת Prooftexts: A Journal of Jewish History. במוסד ביאליק יצא לאור גם ספרו "חורבן: תגובות בספרות העברית לאסונות לאומיים" (ירושלים תשס"ג-2003)....