דורית ויסמן

דורית ויסמן

סופרת

משוררת, סופרת, מתרגמת, מנחת סדנאות ויוצרת סרטים. זוכת פרס יהודה עמיחי לשירה, 2003; זוכת פרס היצירה ע"ש ראש-הממשלה בתשס"ג.

ב - 2016 זכתה על שירתה בפרס ע"ש אלפונסו גאטו (Alfonso Gatto), סלרנו, איטליה.

ספרים:

ספר פרוזה : תוצאה חיובית, הוצאת כרמל, 2010. זכה במענק מטעם מפעל הפיס

ספרי שירה :
שקשוקה בעין כרם, הוצאת כהל, 2017
נורמל, פרדס, 2013.
בשביל בין עשבי הים, 2011, ספר אמן, פואמה וציורים, עם עודד זידל .
כתֹבת – שירים וסיפורים, ספר משותף עם חברי קבוצת "כתובת": שי דותן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, יובל יבנה, גלעד מאירי, ליאור שטרנברג. הוצאת אבן חושן, 2008
איפה פגשת את הסרטן, הוצאת כרמל, 2006, זכה בפרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם.
לרקוד אתך צ'ארדאש, 2005, הוצ' אבן חושן.
ומה מסמנים עצי הבאובב, 2003, הוצ' אבן חושן, זכה בפרס לספרות יפה ע"ש זבולון המר מטעם עירית ירושלים.
הימים שביקרתי בבית המשוגעים, 1999, ספרית פועלים, זכה בפרס יהודה עמיחי לשירה 2003, פרס קרן יוספה ולאוניד אולשוונג 2000, ופרס אוניברסיטת בן-גוריון 1998.
לא יודעת דרך ילדה בשמלה, 1998, הוצאת תמוז, זכה בפרס טשרניחובסקי של אגודת הסופרים.
נמר שואג נגדי, 1993, ספרית פועלים.

ספר תרגום : עד שהאצבעות יתחילו לדמם, הוצאת כרמל, 2002, תרגומי שירים וסיפורים קצרים של צ'רלס בוקובסקי – מבחר בעריכתה ובתרגומה.
סיפורים קצרים : התפרסמו בכתבי-עת ("מאזניים", "פנדורה", "שחרזדה").

עריכה ספרותית:
"מלכה עירומה" – שירת מחאה חברתית נשית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013
"מחאת כפים" – שירת מחאה חברתית (יחד עם ד"ר גלעד מאירי ונועה שקרג'י) –2013.
ספר פסטיבל "מטר על מטר" 2009
כתב העת "כתובת" : כתובת1, 3 ו - 4 -2010- 2009 – חברת מערכת
כתובת2 (דצמבר 2009), כתובת 5 (2011) וכתובת7 (2012)- עורכת
תערוכת שירים שנכתבו תוך תהליך הריפוי ממחלת הסרטן, איפה פגשת את הסרטן, ינואר-פברואר 2006, תיאטרון ירושלים.

המופע "איפה פגשתְּ את בוקובסקי" – התמודדות עם מחלת הסרטן: מופע שירה, מוסיקה ותיאטרון שנוצר בשיתוף עם הזמר-יוצר נעם רותם. דורית ויסמן ונועם רותם מציגים את שיריהם ואת שירי צ'רלס בוקובסקי (בתרגום ויסמן), בעיבודים מוסיקליים שונים (רוק ומודרני), יחד עם מוסיקאים נוספים ועם השחקן ישי גולן, המגלם את בוקובסקי.
11.7.08 – במועדון לבונטין 7, תל אביב (סדרת "שירה פלוס" בעריכת נסים קלדרון).
15.11.08 – בפסטיבל הפסנתר, מרכז סוזן דלל, תל-אביב.


סרטים דוקומנטריים

שירה בע"מ (תחקיר, בימוי וצילום): 2011. 41 דקות.
סרט תיעודי על שירה ועל מהפכת השירה בירושלים ובארץ שיוצרת קבוצת המשוררים "כתובת", עליה אני נמנית. בסרט מוצגת השירה בצורה ויזואלית עשירה ומרתקת. הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי KIN בארמניה בדצמבר 2011.

מחפשת את בוסתן האפרסקים (תחקיר, צילום ובימוי) : 2006. 28 דקות.
יומן מסע אישי של חיפושי-משפחה בהונגריה. הסרט הוצג בפסטיבל קולנוע בינלאומי בפרנו, אסטוניה (יולי 2007), בפסטיבל הקולנוע היהודי ה - 8 בסינמטק ירושלים (16-22.12.2006); בסינמטק תל אביב, בפסטיבל שירה-במדבר בשדה-בוקר - דצמבר 2006 ובטלויזיה הישראלית, ערוצים 11 ו - 23, וכן ערוץ "מכאן".

שכנים (תחקיר ובימוי) : 2007. שש וחצי דקות. איך חיות משפחה יהודיה ומשפחה ערביה בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים, ברחוב מגורי, למרות הבדלי הדיעות הפוליטיות ביניהן. הסרט הוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה - 24 של סינמטק ירושלים (5-14.07.2007) במסגרת 'סינמה ירושלים'.

פעילויות : מנחת סדנאות לכתיבה יוצרת ומפגשי-שיר.
חברת כתובת, קבוצת משוררים המפעילה את פרויקט "מקום לשירה" בירושלים. הפעילות – רובה בהתנדבות - כוללת ערבי קריאה, הפקת פסטיבל השירה "מטר על מטר" בירושלים, סדנאות ופרויקטים מיוחדים ובין-תחומיים בשירה. אחראית-תוכן על אתר השירה של הקבוצה - www.poetryplace.org.

עורכת אמנותית של מדור השירה הטלביזיוני "שירה מכאן" (ערוץ 98).

1.
אנתולוגיה מיוחדת של שירת מחאה חברתית נשית ישראלית, בעריכת המשוררת דורית ויסמן. האנתולוגיה, מלכה עירומה, כוללת 193 שירים שנכתבו ע"י 103 משוררות, משוררים וזמרות-יוצרות. מרכז הכובד של אנתולוגיה זו הוא שירה העוסקת בבעיות התרבותיות, החברתיות והכלכליות של הנשים בארץ. האנתולוגיה אינה עוסקת ביחסים-בין-המינים או בשירי אהבה נכזבת, נטישה וכדומה, אלא במחאה כנגד מוסכמות החברה, כנגד התגיות של האישה וכנגד תפקידיה המסורתיים בחברה וכן מחאה כנגד הטרדה, התעללות, אונס ורצח נשים. השער הראשון, "מלכה עירומה", (שם שנלקח מהשיר "הסתכלות בדבורה" של לאה גולדברג) כולל שירי התרסה ומחאה נשית כנגד מוסכמות החברה; השער השני, "שמנטוזה", כולל שירי מחאה כנגד דימוי הגוף שנכפה כתוצאה מהתניות חברתיות ותרבותיות; כותרת השער השלישי, "ככה תאהבני", נלקחה מפתיחת שיר של אסתר ראב, וכדבר השיר הזה, בשער זה שירי מחאה כנגד ציפיות החברה מהאשה שתתחתן, תוליד ילדים ותשב במטבח וגם שירי התרסה ייצריים, הנותנים לגיטימציה למיניות האישה; השער הרביעי, "אשת חיל", כולל שירי מחאה כנגד הטרדות, התעללויות ואונס נשים; בשער החמישי, "איפה תגורי", מרוכזים שירי מחאה כנגד מצבה הכלכלי וקשיי הפרנסה של האישה בחברה. השער האחרון "לומדת לעוף" הוא שירי העצמה נשית. המבחר מקיף שירים מתחילת המאה הקודמת ועד ימינו. שירים נועזים, בועטים, חצופים, אך גם כואבים וליריים, של משוררות ותיקות (רחל חלפי, רחל, דליה רביקוביץ, יונה וולך, לאה גולדברג, נידאא ח'ורי, אגי משעול, אפרת מישורי, מאיה בז'רנו, יודית שחר ועוד) וצעירות (סיגל בן יאיר, נטעלי בראון, נוית בראל, ענת לוין, ענת זכריה, מרב פיטון, לי עברון ועקנין ועוד) - מתוכם ל-30 שירים זהו פרסום ראשון. ...

2.
במבחר זה כינסה דורית ויסמן 200 שירים מאת 130 משוררות ומשוררים, שעוסקים במצבי הנפש הכאובה, החל מחרדה ודכאון, ודרך טיפולים, תרופות ואשפוזים, עד המקום שאין ממנו חזרה. זוהי האנתולוגיה החברתית השלישית בעריכתה של דורית ויסמן, כלת פרס יהודה עמיחי לשירה. ...

3.
"הימים שביקרתי בבית המשוגעים", ספרה השלישי של דורית ויסמן, כלת פרס ראש הממשלה לשנת תשס"ג, עוסק במשפחה המתפוררת, הפזורה, ובפגישות עם בן הדוד חולה הנפש בבית המשוגעים. בשורות סיפוריות כמעט, בסגנון שעל סף הפרוזה, נטול מליצות, ישיר וקולע, משרטטת דורית ויסמן מראה עולם פרדוכסאלי, אירוני לעיתים, אכזרי תמיד. החמלה והגעגועים לטוב פורצים כאן מבעד למסכה של שיוויון לב. נחרצות הביטוי, המנין המפתיע, הדוקומנטרי כמעט, של פרטים קטנים המתגלים כבדרך אגב ומעידים בעצם על ייסורים ובדידות, כל אלה הם מיסודות שירתה המקורית ועזת הפנים של דורית ויסמן: משוררת המגיעה בספר זה לכלל בשלות מפתיעה. "הימים שביקרתי בבית המשוגעים" זכה בפרס יהודה עמיחי לשירה תשס"ג וכן בפרס יוספה וליאוניד אולשוונג, שנת 2000. ספרים נוספים של דורית ויסמן: נמר שואג נגדי, ספרית פועלים 1993 לא יודעת דרך ילדה בשמלה, תמוז, סדרה ע"ש שאול טשרניחובסקי, 1998. עד שהאצבעות יתחילו לדמם, תרגומיה לשירים וסיפורים של צ'רלס בוקובסקי, הוצאת 'כרמל', 2002. ומה מסמנים עצי הבאובב, ייצא בקרוב בהוצאת 'אבן חושן'....

4.
ספר עז מבע הכתוב באיפוק מפליא, ומשקף את הכאב חסר-הניחומים על אדישתו של כל הקיים סביבנו למה שמתרחש אתנו באמת. ויחד עם זאת, מלא חמלה ואמונה בטוב, גם ברגעים המרים של המוות....

5.
ספר שיריה הראשון של דורית ויסמן, כלת פרס יהודה עמיחי לשירה (2003), שהוא, אולי, ולמרות צנימותו, גם הנועז ביותר שלה. המשורר שי דותן על הספר: "ספר וייסמני עם נגיעות קלסיות ליריות (משהו מרוחם של סאפפו וקוואפיס). ממליץ מאוד." הנה שני שירים קצרים, ללא שם, מתוך הספר: * בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי שֶשָכַבְתִי עִם בַּעֲלִי אַחַר-הַצָּהֳרַיִם מוּזָר, הוּא אָמַר כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לוֹ לָמָּה דַּוְקָא אִתִּי. * מֻכָּר כָּל-כָּךְ גַּם זָר. בֹּהֶן רַגְלְךָ מִתּוֹךְ הַכַּפְכַּף שְֹעַר יְרֵכֶיךָ בְּרֵיחַ סַבּוֹן רִשְׁרוּשׁ עִתּוֹן וְנִקָּיוֹן. נָקִי כָּל כָּךְ וְרַךְ ...

6.
לרקוד אתך צ'ארדאש הוא ספר שיריה החמישי של דורית ויסמן, כלת פרס יהודה עמיחי לשירה 2003 ופרס ראש הממשלה תשס"ג, ועניינו העיקרי הוא יחסי בת - אם, הנמשכים גם לאחר מותה של האם. יכולתה הרבה של דורית ויסמן לתאר את מראותיו המוזרים ומעוותים - לעתים של העולם שסביבנו, מתמקדת בספר זה בפרטים קורעי - הלב של תהליך מות האם. האהבה הרבה, שאינה נאמרת לעולם במפורש, מנסה כאן להתמודד עם התקדמותה האטית וחסרת המעצורים של מות האם, המתרחשת כאירוע שולי בנוף המכני של הקיום היומיומי. ספר עז מבע הכתוב באיפוק מפליא, המשקף את הכאב חסר - הניחומים על אדישותו של כל הקיים סביבנו למה שמתרחש אתנו באמת. ויחד עם זאת, מלא חמלה ואמונה בטוב, גם ברגעים המרים של המוות....

7.
ומה מסמנים עצי הבאובב הוא ספר שיריה הרביעי של דורית ויסמן, כלת פרס ראש הממשלה תשס"ג וכלת פרס יהודה עמיחי לשירה, תשס"ג. 'ומה מסמנים עצי הבאובב' הוא דו"ח פיוטי על מסע גדול - לאוסטרליה, ניו - זילנד ואפריקה, אך יותר מכך - על משבר והתחדשות, על מבט חדש על העצמי, מבט מהצד השני, מחצי הכדור הדרומי. סגנונה של דורית ויסמן, החושני והמחוספס, מכיל מבט נדיר של נשיות בוטחת, אימהית ומינית, עצמאית מאד, ביקורתית מאוד, אירונית, אל עצמה ואל התרבות האופפת אותה, ועם זאת - רוויית חמלה על האדם והחיות בעולם העכשווי, על תשוקת ההישרדות שלו, פחדיו ובדידותו. ויסמן העמידה כאן רצף של פואמת העשויות כתיבה קולחת, מפתיעה בתפניותיה, וזורמת בלשון פשוטה, שעושרה מתגלה רק בדיעבד. הספר זכה בפרס ע"ש זבולון המר של עירית ירושלים, 1998. ספריה הקודמים של דורית ויסמן: נמר שואג נגדי, ספרית פועלים, 1993 לא יודעת דרך ילדה בשמלה, תמוז, 1998 - זכה בפרס ע"ש שאול טשרניחובסקי הימים שביקרתי בבית המשוגעים, ספרית פועלים, 1999 - זכה בפרס ע"ש יוספה ולאוניד אולשוונג, 2000 ובפרס יהודה עמיחי לשירה, 2003 עד שהאצבעות יתחילו לדמם, כרמל, 2002, תרגומיה לשירים וסיפורים קצרים של צ'רלס בוקובסקי....

8.
"הגידול ממאיר, אמר. את אחת מתשע, אמר. נכנסת לסטטיסטיקה, אמר. כן, את שם, הוא התעקש. Welcome, אמר. וולקום טו דה קלאב, אמר." הספר תוצאה חיובית הוא חיתוך הבשר החי - אכזרי לאין שיעור בהתחלה, ומרפא וגואל בהמשך. ברגישות, בישירות ובפשטות, בפרוזה רזה אך פיוטית, מוסרת דורית ויסמן דו"ח נוקב על התמודדותה עם מחלת הסרטן. התמודדות, שהיא דוגמה לשיקום מוצלח, לחיים חדשים, ליצירתיות. ספר שיביא נחמה לא רק לחולה, אלא לכל אדם המתמודד עם קשיי חייו. ספר פרוזה ראשון למשוררת ולמתרגמת דורית ויסמן, כלת פרס יהודה עמיחי לשירה וכלת פרס ראש הממשלה לשירה, חברה בקבוצת המשוררים הירושלמית "כתובת"....

9.
איפה פגשת את הסרטן הוא ספר שיריה השישי של דורית ויסמן, כלת פרס יהודה עמיחי לשירה 2003 וכלת פרס ראש הממשלה. הספר זכה בפרס אקו"ם (‏2005) ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום השירה. מנימוקי השופטים: משוררת הממפה בכנות נוקבת ונוגעת ללב את תהליך ההתמודדות עם סרטן השד. שירים מינימליסטיים, אותנטיים, אזמליים, המשספים את שכבות השומן וחודרים היישר אל הליבה. שירים חזקים הלופתים בעצמה את הקורא, המשתאה לנוכח התנהלותה האמיצה של הכותבת המסרבת להיכנע לחשיכה הגדולה. הנה שיר מתוך הספר: אֲנִי לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת מְשׁוֹרֶרֶת שָׁדַיִם. אֲנִי רוֹצָה שָׁדַיִם בְּרִיאִים, סְמוּיִים מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם וְשֶׁאֵין כּוֹתְבִים עֲלֵיהֶם, בֶּטַח לֹא אֲנִי. רַעַד בַּיָּדַיִם. אַינְשְׁטֵין שָׁר עַל עָלִים בָּרוּחַ. אִמִּי שׁוֹאֶלֶת אֵיךְ אַתְּ עוֹשָׂה אֶת זֶה, גַּם רוֹקֶדֶת. נוֹזֵל צָהֹב הִשְׁאִיר בִּי סִימָנִים אָחוֹת אַחַת אָמְרָה, זֶה יֵרֵד בַּכְּבִיסָה, אָחוֹת אַחֶרֶת עָמְדָה מֵאֲחוֹרַי, מִשְּׂמֹאל, הִתְבּוֹנְנָה, הָיְתָה רוֹצָה לָשִׂים יָד עַל רֹאשִׁי. הַזַּרְקוֹרִים כֻּבּוּ, הֶחְשִׁיכוּ אֶת הַחֶדֶר. ...

10.
ספרה הארוטי ביותר של המשוררת דורית ויסמן, זוכת פרס יהודה עמיחי לשירה (2003). ספר יקר-מציאות, גם בגלל שנגרס על-ידי ההוצאה ונותרו ממנו עותקים בודדים בעולם, אצל המחברת. להשיג אצלה. doritweisman@gmail.com זהו ספר שיריה השני של דורית ויסמן הנה השיר שעל כריכת הספר: רשימת תאוותי ותוספת. דָּג מָלוּחַ. מִין. סֵפֶר שִׁירָה טוֹב. וּפָאבּ, בִּירָה, זַמֶרֶת בְּלוּז. לִטְבֹּל לֶחֶם בְּרֹטֶב שֶׁנִּשְׁאַר בְּצַלַּחַת. כָּתַבְתִּי שׁוּרוֹת אֵלּוּ בִּזְמַן אֲרוּחַת הַבֹּקֶר אַחַר-כָּךְ הָיָה דְּבַשׁ עַל פִּטְמוֹתַי שֶׁלִּקַּקְתָּ וְהָיָה דְּבַשׁ בְּכָל מָקוֹם הַרְבֵּה אוֹר נִכְנַס מִלִּבְנֵי הַזְּכוּכִית. אַחַר-כָּךְ הָיָה שֶׁקֶט הָיִיתִי שְׂרוּעָה בֵּין פֵּרוּרֵי חַלָּה שַׂעֲרוֹתַי טוֹבְלוֹת בְּצַלַּחַת עִם שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁמֶן וְדָג-מָלוּחַ. ...

11.
שקשוקה בעין כרם הוא ספרה העשירי של דורית ויסמן, משוררת מוכרת ואהובה, זוכת פרס יהודה עמיחי לשירה. בספרה העשירי של ויסמן אין מהפכה ואין סיכומים. בלשונה הנוקבת, החודרת והכובשת, ממשיכה ויסמן להשפיע עלינו שירים חדשים שנכתבו במהלך שלוש השנים האחרונות: המשפחה שכאן וזו שמעבר לים, אמא והשורשים האוסטרו-הונגריים, האהבה שכאן ורשמי מסע בדרום אמריקה ובסיציליה. שקשוקה בעין כרם הוא הספר הרביעי היוצא בהוצאת "כהל". "כהל" היא פלטפורמה חדשה לאמנים ממדיומים שונים שמסייעים זה לזה בפרסום וקידום היצירות שלהם ומשתפים פעולה ברמה האמנותית. בהוצאה יצא גם תקליטור של להקת "כריכה רכה" הבובה שלי / דורית ויסמן בְּיַלְדוּתִי, בְּשִׁכּוּן עֲלִיָּה, הָיְתָה לִי בֻּבָּה חַסְרַת יָד אוֹ חַסְרַת עַיִן וּכְבָר גַּם לֹא בְּטוּחָה אִם הָיְתָה שֶׁלִּי אוֹ בָּאָה לִי מֵהַשִּׁירִים שֶׁל לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג אִמָּא מֵתָה וְאֵין אֶת מִי לִשְׁאֹל ...

12.
וּבַמַעֲבָר בֵּין עִשְׂבֵי הַיָּם הָלַכְנוּ לְאִבּוּד. המשוררת דורית ויסמן והצייר עודד זידל יוצאים למסע בספר-אמן משותף. דורית כתבה את הפואמה בזמן היותה בנופש בסיני ועודד התפעם. הפואמה שימשה עבורו השראה לסדרת ציורים המתארים את חופי הים האדום. דורית ויסמן ידועה בסגנונה הישיר, הכן והמרגש. עודד זידל ידוע בציוריו האקספרסיביים המתאפיינים בצבעוניות עזה והמתארים נופים תעשייתיים ומגרשי גרוטאות באזור ירושלים. החיבור בין השניים הוביל לתוצאה מפתיעה בה השירה הופכת לחלק מהציור והציור הוא המשך של השירה. הנה כמה תגובות על הספר: רוני סומק, משורר: דורית ויסמן בדיו צהוב ועודד זידל במכחול כחול צובעים קווי רוחב וקווי אורך רבי- יופי במפה האילמת ששמה מדבר. ד"ר גלעד מאירי, משורר: הספר כיצירה בינתחומית אחת שלמה, פורץ את הגדרות של מוסכמות פואטיות וסגנוניות, אבל הכי חשוב – הוא פשוט ספר שנעים לקרוא אותו. שמעון בוזגלו, משורר: כבר מן השורות הראשונות משרה הספר כולו אווירה נינוחה וקסומה, ומצטיירת דמות של אדם שלא רק משלים עם העולם, אלא יותר מכך – מקבל אותו, את עצמו ואת זולתו בזרועות פתוחות ונבונות; אבל יותר מכל, בזרועות שרות! פרופ' אורי ברנשטיין, משורר: דורית וייסמן היא משוררת מחוננת, עזת נפש וקולה מיוחד בשירה העברית הנכתבת היום. הספר "בשביל בין עשבי הים" הינו ספר לירי מיוחד במינו המהווה תיאור רגע ארץ ישראלי מאוד בנוף הארץ שבו מתוארת הארה הנובעת מהתמזגות חד פעמית בין נוף ונפש. ליאור שטרנברג, משורר: תענוג אמיתי. ספר עדין, בשל, שנוגע בהרבה מאד רבדים. ...

13.
דראגה קלרי הוא ספר חשוף וכואב אך גם חושני מאוד, המתעד אהבה עמוקה בין בת ואם – את אהבתן של המשוררת דורית ויסמן ואמה קלרה נוי.  יופיו של הספר מבוסס על תנועתו החופשית, הבלתי צפויה, בין הזמנים המרובים שמהם הוא עשוי. קודם כל בין החיים המרובים של האם – ילדותה בהונגריה, על רגעיה המוארים והאפלים; אימי השואה; ההפלגה ההירואית ומרובת התלאות באוניית המעפילים "אקסודוס"; השנים הראשונות בארץ – על קשיי הנישואים והגירושים, הפרנסה וההורות; והשנים האחרונות, הרגועות יותר, על כל הטוב והרע שהיה בהן.  לזמני האם מצטרפים הזמנים הרבים בחיי הבת – מהימים שבהם כל רצונה היה לברוח מהבית "הגלותי" והאפל שבו גדלה, דרך ההתקרבות המחודשת לאם ועד להווה שבו היא נאחזת בכל כוחה במה שאמה השאירה אחריה: בביתה, במיטתה, במכתביה וביומניה, ששולחים אותה למסע ארוך ומפתיע בעקבות חיי הנפש הפנימיים, הרוויים בתשוקה, של האישה הגאה והאמיצה שילדה אותה.          אלי הירש   הספר זכה בפרס אקו"ם ע"ש אהרון אשמן ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום הספרות, 2018. מנימוקי השופטות: באמצעות שברי זיכרונות אינטימיים, קרובים ורחוקים, ורגעים ריאליסטים חדים משנותיה האחרונות של האם, מעבדת הבת את יחסיהן ואת חווית הפרידה האוניברסלית מהורה. וכל זאת, ברגישות נוגעת ללב ובשפה בהירה, מלאת פרטים ומלאת חיות.  חנה גולדברג, יהודית קציר, דורית רביניאן...

14.
דבר המערכת: גיליונו השני של כתב העת החדש לשירה וביקורת כתובת, ממשיך ואף מפתח את הקו שעוצב כבר בגיליון הראשון שיצא לאור ביוני 2009. כקודמו, מבקש גיליון זה להציג רשת מסועפת ומפרה של קווי אורך ורוחב שבהם פועלת השירה, הן כמדיום בזכות עצמו, והן כנקודת מפגש אנושית, חברתית ותרבותית. מבחינות אלה, מבקש כתובת לשקף את השקפת העולם השירית והחברתית של קבוצת "כתובת" ושל “מקום לשירה״, השקפה שבבסיסה עומדים עקרונות של פלורליזם, קשב ואיכות בלתי מתפשרת. מסורת ארוכת שנים של פעילות שירית וסדנאית בקהילה, הפקת אירועי שירה ולאחרונה גם פסטיבלי שירה, באה כעת לידי מיצוי במגוון השופע, אך המוקפד, שמציע כתובת, מגוון היכול לשמש שער כניסה ידידותי לשירה עבור הקורא המתחיל ובאותה מידה לספק גירויים חדשים ונקודות מבט בלתי שגרתיות גם עבור קורא השירה המנוסה יותר. כמו גיליון מספר 1, כולל גם גיליון זה קשת רחבה של משוררים בעלי קילומטרז׳ שונה, החל ממשוררים וותיקים ובעלי זכויות וכלה במשוררים שזה עתה החלו לפרסם. כן מוקדש בו מקום נרחב לתרגומים של משוררים מן העולם דוגמת מחמוד דרויש, צ׳רלס בוקובסקי, טוּסיאָטָה אָבִיָה, נוֹאֶל רוֹ ובריאן טרנר. כמו כן כולל הגיליון חטיבה נרחבת של שירה סקנדינבית ובה דגימות נדיבות משירתם של תומס טרָאנסטרוּמֶר השוודי ושל משוררים נורווגים בני המאה העשרים. דגש ניכר הושם בגיליון זה על ייצוגם של שירים המציגים עמדה מעורבת, לוחמנית לעיתים, ביחס למאבקים חברתיים, אקולוגיים ופוליטיים. מקום חשוב בגיליון זה תופסים גם מאמרים עיוניים המציעים “כניסות״ שונות ומפתיעות אל תוך השירה. ב״מהפכת אמצעי הייצור בשירה הישראלית״, ממשיך גלעד מאירי למפות את השירה העברית הנכתבת בימים אלה ממש, ומציע זווית מקורית ומתריסה לבחינת התהליכים המפעילים אותה, זלי גורביץ׳ מציג את פרנסיס פּוֹנז׳, משורר צרפתי חדשן, אריאל זינדר חושף זוויות מוכרות פחות בשירתו של ט. כרמי ויוחאי אופנהיימר מגלה את הדרכים המגוונות, ולא אחת מפתיעות, בהן מתייחסת השירה המזרחית אל דמותו ושירתו של ח.נ. ביאליק. בנוסף, כולל הגיליון את מדורי מדרש־שיר והפיוט שימשיכו ללוות גם את הגיליונות הבאים ומסתיים בראיון מקיף עם רחל חלפי. את הגיליון מלוות עבודותיו של אורי גרשט. אנו מאחלים לכם קריאה נעימה, שי דותן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, גלעד מאירי, ליאור שטרנברג. ירושלים, טבת תש״ע, דצמבר 2009 ...

15.
ההגדרה הקולעת ביותר שמצאתי לסיפורים הקצרצרים של דורית ויסמן, הכלולים בלאחת והיחידה, היא ."Snapshot" התרגום המקובל של "Snapshot" לעברית הוא "תצלום" או "תמונה" אבל התרגום הזה מאבד את רובדי המשמעות שיש למילה באנגלית. לפועל "Snap" יש מגוון של משמעותיות וביניהן: שָׁבַר או נִשׁבַּר, פֻּצַּח, גָּעַר, הרים קול, נָבַח, הִתְפָּרֵץ. כלומר, זהו פועל שמתייחס לפעולות חדות, פתאומיות, חזקות ואלימות. "Snapshot" הוא, אם כן, לא סתם צילום אלא הוא צילום שחותך או שובר, באופן שיש בו אלימות מסוימת, רגע מתוך רצף החיים. הרגעים שדורית חותכת מהחיים הם, רוב הזמן, לא רגעים רגועים. אלה הם רגעים שיש בהם נגיעה ביסודות העזים של החיים: ארוס ותנטוס, סקס ומוות. פגישה מקרית בעבודה עם המאהבת (לשעבר) של בן זוגה של המספרת, מפגשים אינטימיים עם נשים, שיעורי נגינה עם מורה לפסנתר שמעוררים במספרת תחושות ארוטיות, השבועות האחרונים לחייה של אמא שלה במוסד גריאטרי, ביקור אצל המשורר אורי ברנשטיין זמן קצר לפני מותו, יומנו של הדוד שהתאבד בקפיצה מגשר "שער הזהב" בסן פרנסיסקו (לא יומן מקורי אלא יומן שדורית חיברה) - כל אלו הם "Snapshots" שהמעבר ביניהן הוא לא הדפדוף המוכר והנינוח באלבום תמונות משפחתי אלא הוא מסע טורד מנוחה במעין אלבום תמונות אלטרנטיבי - שמתעד את אחורי הקלעים של מה שמוצג בדרך כלל באלבום המשפחתי. בין בסיפורים משובצים צילומים שדורית צילמה וכך, אל ה"Snapshots" המילוליים מתלווים תצלומים ויזואליים שמעצימים את החוויה של דפדוף באלבום תמונות ומוסיפים לה עוד רובד של צורה וצבע שמגשר בין הרגעים שנחתכו מתוך רצף החיים ושוזר אותם מחדש על החוט העדין והחמקמק של הנרטיב הרציף שאנחנו חווים, או אולי מדמיינים שאנחנו חווים, מלידה עד מוות. יובל יבנה הוצאת "כהל" היא קולקטיב של אמנים ממדיומים שונים (סופרים ומשוררים, מוזיקאים ואמנים פלסטיים) המשתפים פעולה בהוצאה לאור של היצירות שלהם....

16.
כָּעַסְתִּי עַל בַּעֲלִי עַל שֶׁהוֹסִיף לַכְּבִיסָה, מִטַּעֲמֵי מִחְזוּר וְכַדּוּר הָאָרֶץ מַגֶּבֶת, סָדִין, גַּרְבַּיִם וְתַחְתּוֹנִים. מֵעַל מְכוֹנַת הַהֲלִיכָה, בְּעָרוּץ 8, יִגָּמְרוּ הַחַיִּים בְּעוֹד 50 מִילְיַארְדֵי שָׁנָה, כְּשֶׁתַּהֲפֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ עֲנָק אָדֹם. הַזְּמַן דּוֹחֵק. עָלַי לַחֲזֹר אֵלָיו וּלְהִתְפַּיֵּס. בלשונה הכנה, הרזה, החדה, החודרת והכובשת, מלאת ההומור, מגישה לנו המשוררת, המתרגמת, העורכת ויוצרת הסרטים דורית ויסמן שירים חדשים. נורמל הוא ספר שיריה התשיעי. דורית ויסמן זכתה בפרסים רבים על שירתה, ביניהם פרס ראש הממשלה ופרס יהודה עמיחי. מנימוקי השופטים שהעניקו לה את פרס יהודה עמיחי ב־2003 על ספרה הימים שביקרתי בבית המשוגעים, (ספרית פועלים, 1999): "...החל מהשורות הראשונות נכבש הקורא אל לשון השיח ואל הצליל האותנטי, המאפיינים את הספר כולו. הסגנון הדיווחי המאופק והיבש ושאיבתה של המשוררת מהוויות היומיום הפרוזאי, מכסים על הרתיחה הפנימית, נוצרים את המבקש להתפוצץ..." לאחרונה ערכה ויסמן את אנתולוגיית השירה החברתית־נשית "מלכה עירומה" (הקיבוץ המאוחד, 2013). בין ספריה הקודמים: "ומה מסמנים עצי הבאובב" (אבן חושן, 2003), "לרקוד אתך צ'רדאש" (אבן חושן, 2005), "איפה פגשת את הסרטן" (כרמל, 2006), "תוצאה חיובית" (כרמל, 2010). ...

17.
כתובת 7–8 (2012; 352 עמ') הוא גיליון כפול הכולל שירה עכשווית, תרגומי שירה, מאמרי ביקורת ויצירות אמנות. העבודות מקורן בתערוכות פוטופואטיקה (2011–2012) של ביה"ס לצילום מוסררה. הנושא המרכזי של שירי כתובת 7 בעריכתן של דורית ויסמן ונועה שקרג'י הוא השילוב היהודי כל כך והחינני בין מזון לגאולה. הנושא המרכזי של כתובת 8 בעריכתם של גלעד מאירי ונועה שקרג'י הוא המפגש בין שירה לצילום באמצעות עבודות ומאמרי שירה. בסופו ראיון עם אפרת מישורי. זהו הגיליון האחרון של קבוצת כתובת כמערכת כתב עת....

18.
דורית ויסמן, המתרגמת בהא הידיעה של שירי בוקובסקי לעברית, יוצאת למסע בעקבות מקומות השראתו של מושא תרגומיה, בעיר לוס אנג'לס, ארה"ב. צ'רלס בוקובסקי הוא משורר חתרני, חובב הטיפה המרה, שכונה גם "משורר הביבים", ו"משורר מעמד הפועלים", משורר שיוצא כנגד מוסכמות החברה, וביניהם "החלום האמריקאי", ומניף את דגל השחרור והחופש: החופש לחיות בדרכך ולומר את אשר על לבך. ...

19.
145 משוררות אומרות כן לעונג מיני! 145 משוררות מתחילת המאה העשרים ועד ימינו, מכאלה שפרסמו ספרי שירה רבים ועד כאלה שזהו להן פרסום ראשון – כולן נפתחות, מתמסרות, מתענגות ומשוררות ארוטיקה. באנתולוגיה הישראלית המקיפה ביותר שנערכה עד כה בנושא זה, פרי עבודת מחקר ואיסוף רבת שנים, דורית ויסמן אוצרת ויוצרת תמונה רחבה ומגוונת של שירה העוסקת בארוטיקה, החל מן המפגש והמגע הראשון, דרך רגעים פרועים ומענגים, ועד למיניות בשלה של נשים מבוגרות. דורית ויסמן, משוררת, עורכת, מתרגמת ובמאית, פרסמה שמונה־עשר ספרים עד היום (שירה, פרוזה, תרגום). זכתה בפרסים רבים, בהם פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ופרס יהודה עמיחי. זו אנתולוגיה רביעית שערכה במסגרת פעילותה החברתית....

20.
סיינט פטרסבורג / דורית ויסמן בַּחֲצוֹת, בַּקּוֹמָה הַשְּׁמִינִית בַּחֶדֶר בִּמְלוֹן פְּרִיבַּלְטִיסְקָיָה, דָּג מָלוּחַ עֲסִיסִי וְטָהוֹר מְלֻוֶּה בְּלֶחֶם שָׁחוֹר רוּסִי כָּבֵד, מְתַקְתָּק אֲנִי גָּמַרְתִּי, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ. אהבה בגיל מבוגר, זכרונות, משפחה, ובעיקר מסעות – הם נושאי הספר הזה. בלשונה החדה, הכנה, הנוקבת והבלתי-מתיפיפת, חוזרת ויסמן לנושאים הבונים את חיינו. רכבת טרנס-מונגולית הוא ספר השירה ה – 12 של דורית ויסמן - משוררת, מתרגמת, סופרת ועורכת. בנוסף הוציאה ויסמן 3 ספרי פרוזה (האחרון, לאחת והיחידה, כֹּהל, 2022), 2 ספרי תרגום לשירי צ'רלס בוקובסקי וערכה 3 אנתולוגיות חברתיות (מחאת כפים, נפש ומלכה עירומה). זכתה בפרסים ספרותיים רבים, בארץ ובעולם, ביניהם פרס יהודה עמיחי לשירה, 2003....

21.
במבחר זה כינסה דורית ויסמן 200 שירים מאת 130 משוררות ומשוררים, שעוסקים במצבי הנפש הכאובה, החל מחרדה ודכאון ודרך טיפולים, תרופות ואשפוזים, עד המקום–שאין–ממנו–חזרה. זוהי האנתולוגיה החברתית השלישית בעריכתה של דורית ויסמן, כלת פרס יהודה עמיחי לשירה....

22.
145 משוררות אומרות כן לעונג מיני! 145 משוררות מתחילת המאה העשרים ועד ימינו, מכאלה שפרסמו ספרי שירה רבים ועד כאלה שזהו להן פרסום ראשון – כולן נפתחות, מתמסרות, מתענגות ומשוררות ארוטיקה. באנתולוגיה הישראלית המקיפה ביותר שנערכה עד כה בנושא זה, פרי עבודת מחקר ואיסוף רבת שנים, דורית ויסמן אוצרת ויוצרת תמונה רחבה ומגוונת של שירה העוסקת בארוטיקה, החל מן המפגש והמגע הראשון, דרך רגעים פרועים ומענגים, ועד למיניות בשלה של נשים מבוגרות. דורית ויסמן, משוררת, עורכת, מתרגמת ובמאית, פרסמה שמונה־עשר ספרים עד היום (שירה, פרוזה, תרגום). זכתה בפרסים רבים, בהם פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ופרס יהודה עמיחי. זו אנתולוגיה רביעית שערכה במסגרת פעילותה החברתית. כן / אפרת מישורי כֵּן,דַּוְקָא כֵּן, דַּוְקָא בַּשָּׂדֶה הָאִידְיוֹטִי הַהוּא,עִם יָרֵחַ לָבָן מִלְּמַעְלָה וְתֶבֶן צָהֹב מִתַּחַת, כְּשֶׁרַגְלַי פְּסוּקוֹתבְּחֹסֶר פַּחַד, וְכָל הַהֶקֵּף הַזָּעִיר שֶׁל רֹאשִׁיחָפוּן בֶּחָזֶה הַמֵּרִיחַ שֶׁל אֲהוּבִי הַטִּפְּשִׁי....


"נמאס לי. זה סופי.אני הולך. ג'ודי ולָלי וטָרה ולַצי, אני אוהב אתכם. שלום. הייתי מוכרח. טראח." "הדוור עיצבן אותי היום. בצורה שזרק את הדואר. לא הת... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
רוני סומק, דברים בהשקת הספר בבית היוצר של אקו"ם בתל אביב, 14.5.17: הספר "שקשוקה בעין כרם" מדבר, בעצם, על הדבר האמיתי, הוא מדבר על הלחם, ובספר הזה ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ