ביום ראשון של ה-15 באפריל 1945, בשעות הצהרים, נכנסה קבוצה של קצינים בריטים בשערי מחנה הריכוז ברגן-בלזן. לנגד עיניהם התגלה מחזה מזעזע שכמותו לא ראו לפני כן מעולם. מאות גופות של אסירות ואסירים היו פזורים ברחבי המחנה. אסירים שזה אתה יצאו לחופשי נעו בין המבנים, כחושים, מתקשים לעמוד על רגליהם ולא מאמינים שתם הסיוט. בין אנשי הסגל הגרמנים שנתפסו במחנה היו כמה עשרות נשים ששימשו כמפקחות בשירות ה-SS. קציני מודיעין בריטים החלו לחקור את הנשים הללו, ואט אט התבהרה התמונה הרחבה ביחס לתפקידים שהן מילאו כאחראיות על נשים אסירות במחנות ריכוז, עבודה, השמדה ובמפעלי תעשייה שונים. ספרו החדש של רן אור-נר מתרכז במיקרו היסטוריה; הוא מגולל את סיפורן של כמה מהנשים הללו ששירתו באושוויץ-בירקנאו ובברגן בלזן. הוא מבוסס בעיקרו על החומרים מהמשפט הראשון שנערך במערב לפושעי מלחמה נאצים, משפט בלזן, אשר בו הועמדו לדין 45 נאשמים, מתוכם גם 16 נשים. נשים בשירות ה-SS הוא הספר הראשון המתפרסם בישראל ביחס לנשים הגרמניות ששירתו ככוח עזר ב-SS, ארגון שהחברות בו הייתה שמורה לגברים גרמנים נבחרים בלבד. הוא משרטט את הרקע המגדרי של הנשים בגרמניה הרפובליקנית, על פי תפיסתה של ההנהגה הנאצית, את גיוסן והכשרתן לשירות במחנות השונים ואת האופן שבו הן מילאו את תפקידן. במקביל לתיאור מעשיהן של המפקחות – כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצהרות, חקירות ובפרוטוקול המשפט – מובא גם הנרטיב של הקורבנות, האסירות שהיו נתונות למרותן הטוטלית והאכזרית של הנשים הגרמניות. שני הנרטיבים המנוגדים כל כך מהווים ניסיון מורכב שלעולם לא נוכל להשלימו, כלומר להבין כיצד הפכו נשים גרמניות לחלק בלתי נפרד ממנגנון הניצול וההשמדה שיצרה גרמניה הנאצית. ד"ר רן אור-נר הוא מרצה וחוקר בפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללת סמינר הקיבוצים. ספרו "גאות מתחת לפני הים: יהודים, אנגלים, פלסטינים וירדנים במפעלי האשלג" ראה אור ברסלינג (2022)....

ברבע הראשון של המאה ה-20 יצאה לדרך היזמות הכלכלית-תעשייתית החשובה ביותר בתולדות התנועה הציונית והיישוב; מטרתה הייתה הקמתו של מפעל להפקת אשלג בים המלח, חבל ארץ שהיה באותה העת מרוחק, שומם ועוין. האיש שעמד מאחורי הרעיון היה משה נובומייסקי, מהנדס מכרות, פעיל בתנועה המהפכנית הרוסית, מנהיג ציוני ובעל מפעלים להפקת מלחים בסיביר. נובומייסקי, אשר חלם, יזם, הקים וניהל את מפעלי האשלג שפעלו בצפון ובדרום ים המלח, אינו מוכר כמעט לציבור הרחב, על אף תרומתו העצומה לכלכלת היישוב ולהקמתה של תשתית כלכלית שסיעה לכינונה של ממלכת עבר הירדן. ההיסטוריה של חברת האשלג היא חסרת תקדים במעשה הבריאה החלוצי בארץ-ישראל, מכיוון שהיו שותפים לה אישיים מרכזיים בתנועה הציונית, משקיעי הון יהודים ולא-יהודים, חברות מסחריות שונות, חלוצים סוציאליסטים שהתגייסו לעבוד במפעל בעל זהות קפיטליסטית, אנשי המחנה האזרחי ביישוב, ערבים ארצישראליים, הנהגתה של ממלכת עבר הירדן וממשלת המנדט הבריטי. במשך רוב שנותיה של חברת האשלג התקיים שיתוף פעולה מיוחד ופורה בין הגופים השונים, ועל אף הקונפליקטים האידיאולוגיים-ביטחוניים-לאומיים שהתעוררו הצליחה החברה, בהנהגתו של נובומייסקי, לעצב מודל חלוצי-ציוני של דו-קיום, תוך כדי שילובם של אינטרסים מנוגדים תחת מטרה משותפת. פרק היסטורי חשוב זה נדחק לשולי ההיסטוריוגרפיה הישראלית של תקופת המנדט הבריטי; מעצבי האתוס הציוני-חלוצי המכונן במדינת ישראל בחרו להתעלם ממנו. הסיבה המרכזית לכך הייתה קשורה לעובדה שלאחר מלחמת העצמאות הואשם נובומיסקי בבגידה על כך ששיתף פעולה עם המלך עבדאללה, מסר לירדנים את שטחי הזיכיון בצפון ים המלח, והחברה שבראשה עמד כשלה במשימתה לנצל כראוי את משאבי ים המלח לטובת היישוב היהודי בארץ-ישראל.  ד"ר רן אור-נר הוא מרצה וחוקר בפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללת סמינר הקיבוצים....