במחרוזת הטבעות של לובה אליאב נשזרים פרקים מחייה ומפעלה של דמות נדירה ומרתקת בחייה של ארץ ישראל שלפני העצמאות ושל ישראל הריבונית – חיים הטבועים במתח השליחות הלאומית והאנושית. עולה מהם עבר מופלא של מעשים ועלילות הכובשים בתעוזתם. אך מעל לכל עולים מתוך דפי כתביו של לובה אליאב הולם-לב יהודי, תהייה מעמיקה על יעוּד העם ועל דרכו, תושיה של מכונן-צעד והגשמה חלוצית – הגשמה אישית בלתי מתפשרת – לאורך כל דרך חייו, מתא הפיקוד באניית מעפילים רעועה עד ההנפה הקנאית והעקיבה של דגל השלום בימי המסה המתמשכים של ישראל הריבונית. סיפורו ואמונתו של אדם שהוא בן לדור חלוצים ומופת לדורו שלו....

...החודשים הראשונים לאחר מלחמת יום הכיפורים עברו עלי בטלטלה נפשית: בין לוויות של חברים ובני חברים וניחומי אבלים קורעי לב ובין מאבק פוליטי מר ואכזרי... ...הרגשה של "הבל הבלים" לפתה אותי בחזקה... אמרתי בלבי: "...לך לעסוק, כל עוד אתה מסוגל לכך, בעזרה ישירה, בלתי אמצעית, לאנשים במוקה, לסובלים". ...בראשית הקיץ גמלה בלבי החלטה להתנדב ולעבוד בעזרה לחולים וכך מצאתי עצמי בבוקרו של יום קיץ עומד בשערי בית החולים העירוני "הדסה" ברחוב בלפור בתל אביב....