סו פיטרס

סו פיטרס

סופר


1.
"אני נוסע לבדי מפני שאיני מעוניין במיטרד כלשהו ולא חשוב עד כמה נחמד או מקסים הוא", אמר דומיניק אור למרגרט והוא עשה זאת בצורה ברורה ובלא העמדת פנים. מרגרט נאלצה להסכים, כי תפקיד של גיאולוג הנאלץ לנוע מאתר אחד לשני, מבאר קידוח ישנה לחדשה, אינו מאפשר קיום יחסים ארוכי-טווח. בנוסף לכך היא אשה עובדת, ותפקידה כרופאה חשוב לה לא פחות מתפקידו, אם כך, מה הבעיה? ואולם חיש מהר גילתה מרגרט, שהבעיה היתה להתגבר על אהבתה אליו והיא אף נאלצה להתמודד עם המציאות המרה שהוכיחה לה שוב כי הוא, דומיניק, אינו מעוניין בשום "מיטרד" ותהא זה אפילו אשה. ...

2.
מאחר שהרגישה עצמה שותפה לאשמה בתאונה שבה נפצע ריאן סנט ג'והן, הציעה ג'אן את עזרתה בטיפול באחיינו הצעיר. לאחר הכל, תוך זמן קצר יחזור ריאן לכושר והיא תוכל לשוב לעבודתה בלונדון כמעצבת אופנת עילית. אולם ככל שחלף הזמן, מצאה עצמה ג'אן נעצבת למחשבה שתעזוב. האם היה זה מפני שלאחר הכל נהנתה מן השלווה וקצב החיים האיטי יותר בכפר, או שהיה לכך קשר עם ריאן עצמו? ובמקרה זה מוטב לה שתחדל לחשוב עליו, מפני שברור היה כי קלייר מילנה הזוהרת זכתה בו כבר! ...

3.
לורן היתה מעצבת פנים מאוד מוכשרת ומוצלחת.ההזמנה לשפץ את גלנינגס, חווה יפהפיה, בצפון אנגליה, ריגשה אותה מאוד. ההזמנה באה ברגע מתאים שכן היתה זקוקה למשהו שיסיח את דעתה מלבה השבור. היא אהבה את המקום ואת עבודתה. בגלנינגס סוף-סוף חשה שהגיעה הביתה. האם רגשותיה היו קשורים בבעליה של גלנינגס, גאי נובל? ואם כך, מה ביחס לארוסתו קרול לאטימר? לורן ידעה שקרול איננה מתאימה לגאי, אך זו היתה דעתה בלבד! האם לא נשקף לה עתיד עם גאי בגלנינגס...?...

4.
5.
באחוזה טילאר לא נתקבלה ווין בזרועות פתוחות, כאשר באה לכאן להעריך את מצאי העתיקות: וכי מה תוכל לעשות כאן נערה חשב ראסל טילאר היהיר? זו עבודה לגבר ולא לנערה רכה! אולם ווין התעקשה להוכיח את יעילותה ולהישאר במקום - למרות שתי סכנות שרחפו על ראשה: אחת, מצד דיאן, שלא רצתה ששום נערה תתקרב לראסל "שלה" - ושניה, מצד ליבה שלה שפעם באופן מוזר כאשר התקרב אליה, תוך כדי עבודה, ראסל המתנשא... ההפתעות באות זו אחר זו, בין חפצים עתיקים, סוסי מירוץ ומטוסים קלים, בין נביחות כלבים וצחוק ילדים... ווין מוצאת עצמה מעורבת בחיי האחוזה, ללא תקווה להינתק אי פעם מכבלים אלה......

6.
סו דורמונד התארחה אצל חברתה מג בטירת-בלאיר שבסקוטלנד. תחילה חששה שמא לא תאפשר לה פציעתה לשוב למישרתה ככנרת בתזמורת - אך עד מהרה החלו החיים השלווים ברמה הסקוטית להרשים אותה בקיסמם ואהבתה לסוג החיים האלה ולמקום הלכה וגברה מיום ליום. למרות חששה מפני הפגישה עם הלורד דונקן בלאיר הצעיר, שהצטייר בדימיונה כעריץ סקוטי הררי קטן, הרי מיד עם פגישתם חשה בגל נעים של חום וידידות הקורנים ממנו. בכל זאת, מי יכול לומר כיצד היה מתפתח ביקורה בטירה הסקוטית, לולא פיונה רדמן, הצעירה הסקוטית הקנאית, עושה כל מה שבאפשרותה כדי לשבש ולקלקל ולמרר את שהותה של סו שם... ...






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ