ישנם ספרי ביכורים שמצליחים להפתיע ולהדהים אותי במהלך קריאתי בהם על היותם ספרי ביכורים , ובפרט כשאני מסיימת אותם ולי אין רמז במהלך הקריאה על היותו ספר ביכורי ...
כך קרה לי עם הספר השה האובד שכתב <mark>דני קדם</mark> אומן ומחזאי שנתן לי להרגיש במופע בתיאטרון מרותקת עצורה ומהופנטת , כי דני פשוט יודע לכתוב סיפור קולח ,זורם ,מותח ומרתק כשבוחר לארוג רומן היסטורי מותח מעניין עם דרמה אנושית לופתת , נוגעת , ומ