“ויוויאן גורניק היא סופרת יהודיייה שנולדה בניו יורק בשנת 1935. ספר זה יצא ב1987. הסופרת כותבת בפרוזה צלולה ובכישרון רב על יחסיה עם אמה יחסים מורכבים שיש בהם גם אהבה גם שנאה וגם חוסר ביטחון. במהלך הספר מתוארות מערכות יחסים של הסופרת עם גברים עם כל גבר יש זוגיות שונה. הגבר הראשון אתו גורניק מתחתנת הוא בחור צעיר ואמן. היחסים בין השניים מתוארים בפירוט רב ומגלים על הריחוק והקושי באינטימיות גם של האי”

“כשסיימתי את הספר חשבתי על חוקי התורשה. לא צבע העיניים או אורך האף, אלא על התורשה הנפשית אותה סופג התינוק, יש אומרים עוד ברחם אמו, ואחר כך במנגנון תלות והענקה שנקרא חינוך של ההורים והסביבה. ממש דרוויניזם. ועדיין, אין כאן שיבוט ביולוגי מ דנא אלא מתקיים תהליך בחירה של הבן או הבת מה וכיצד לספוג הרגלי חיים ו.. הכי חשוב מגבלות שכל אחד מטיל על עצמו. תחילת הסיפור בברוקס ניו יורק, בבית "שיכון" שבו נדחסות”

“ויוויאן גורניק היא סופרת יהודיייה שנולדה בניו יורק בשנת 1935. ספר זה יצא ב1987. הסופרת כותבת בפרוזה צלולה ובכישרון רב על יחסיה עם אמה יחסים מורכבים שיש בהם גם אהבה גם שנאה וגם חוסר ביטחון. במהלך הספר מתוארות מערכות יחסים של הסופרת עם גברים עם כל גבר יש זוגיות שונה. הגבר הראשון אתו גורניק מתחתנת הוא בחור צעיר ואמן. היחסים בין השניים מתוארים בפירוט רב ומגלים על הריחוק והקושי באינטימיות גם של האי”

“כשסיימתי את הספר חשבתי על חוקי התורשה. לא צבע העיניים או אורך האף, אלא על התורשה הנפשית אותה סופג התינוק, יש אומרים עוד ברחם אמו, ואחר כך במנגנון תלות והענקה שנקרא חינוך של ההורים והסביבה. ממש דרוויניזם. ועדיין, אין כאן שיבוט ביולוגי מ דנא אלא מתקיים תהליך בחירה של הבן או הבת מה וכיצד לספוג הרגלי חיים ו.. הכי חשוב מגבלות שכל אחד מטיל על עצמו. תחילת הסיפור בברוקס ניו יורק, בבית "שיכון" שבו נדחסות”