קדיה מולודובסקי (1975-1894) הייתה הפורייה ביותר מבין הסופרות ביידיש: היא כתבה שירה, סיפורים קצרים, רומנים, מסות, מחזות ונובלה. היא הסופרת היחידה שערכה כתב־עת ביידיש. כל הסופרים והמשוררים הידועים, בני דורה, פרסמו מיצירותיהם. מלך ראוויטש אמר בלצון שהיא הייתה “האישה הראשונה בספרות יידיש שלבשה מכנסי עורך”. שיריה וסיפוריה לילדים שומרים על מקצב עליז אפילו בתרגום, בזכות מתרגמים ברוכי כישרון כנתן אלתרמן, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין ושמשון מלצר. אוסף שירי הילדים שלה המתורגמים לעברית, "פתחו את השער" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1945), ומאז בהרבה מהדורות עד ימינו, עדיין כובש את לבבות הילדים. כשכתבה לילדים, היא נתנה לדמיונה לדהור ללא רסן; כשכתבה למבוגרים, היא הייתה לעיתים צופה חדת עין ולעיתים מיסטיקנית, וסיפוריה הקצרים פותחים חלון לימים עברו. היא עברה בחייה את כל המוראות שחוו היהודים במאה ה־20: הכאוס של מלחמת העולם הראשונה, פוגרום בין שתי מלחמות העולם וחורבן יהדות אירופה בשואה. אבל היא גם הייתה שותפה לתחיית הלשון העברית, לפריחת הספרות ביידיש בוורשה לפני מלחמת העולם השנייה ולניסיון לשקם את תרבות היידיש בימיה הראשונים של מדינת ישראל ובארצות הברית. קורותיה המוגשים לקורא, משקפים את השמחות ואת האסונות שחוותה, משרטטים את הדמויות שבמרכזם ואת השתלשלות ביטויי רוחה וטיבם לאורך עשרות שנות יצירה....