הרעיון להעלות את החוויות שלי משנות השירות הצבאי במשטרה צבאית על הכתב חייב זמן, כמו לידה המחייבת היריון של חודשים, כמו תבשיל הדורש זמן ארוך על הכיריים או בתנור. כמה וכמה שנים הסתובבתי כאמור עם המחשבה הזו בראש עד שחשתי שהגיע הזמן. וכשמצאתי את הזמן נכון, מצאתי גם את הפארטנר שהינחה אותי ליישם את הרעיון. חבר שפגשתי במסגרת עבודתי, שעיסוקו כתיבה, הגיע בדיוק בזמן הנכון ועמד לצידי לאורך הכתיבה. כמו דברים רבים בחיי מה שבא במקרה, אינו מקרי. מה שמזומן לנו, זומן לנו ולא במקרה. הנה כי כן, נעניתי לאתגר ואני מבקש לשחור בזה את הסיפורים והחוויות והאירועים והתובנות. "מהצד השני של הסורגים" הוא אם כן סיפור של תקופת שירות ארוכה ומפגשים אישיים ואנושיים מרתקים....