» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (26):
לקרוא לקרוא לקרוא,
ספרים שקראתי,
ספרים שקראתי(:,
המרגשים❤️,
2018,
ספרים שקראתי ,
רומנים, מתח ודרמה,
נקרא ב 2019,
קראתי ב2019,
למה? כובע!,
סופרות טובות,
רומנטי שקראתי,
18+++,
שכחתי את החולצה בבית,
יש לי דיגיטלי,
2867-2025,
נקרא ב- 2023,
23-25,
2024 נראה כמה נספיק :-),
ספרים שאני חייבת לקרוא,
סורגים גדרות וקירות,
הוצאת בוקטיק לקרוא,
נקרא ב 2021,
2021 ,
קראתי ב2021,
נעליים קונים מהר, וגרביים לא חסר...,
עוד ...
|
|
1.
|
|
מילה אחת.
הישאר.
זה הדבר היחיד שהוא היה צריך לעשות. במקום זה הוא עלה על האוטובוס ולקח את ליבי איתו.
זה קרה לפני שבע-עשרה שנה.
המשכתי הלאה. חתונה. ילדים. חלומה של כל נערה.
היה לי כל מה שתמיד רציתי, אבל כשבעלי בגד בי, ננטשתי שוב.
לבדי, מרוששת ועם שני בנים לא הייתה לי ברירה אלא לחזור לטנסי. הוא לא היה אמור להיות שם. הייתי אמורה להיות מוגנת. אבל הגורל מתערב בדרכו שלו.
הפעם כללי המשחק השתנו. זו ההחלטה שלי.
יש בעולם הזדמנויות שניות, אבל אני לא יודעת אם נוכל לתקן את מה שכבר נשבר......
|
|
2.
|
|
אין סיכוי שאני אתאהב
בוואייט הנינגטון.
הוא יכול לשמור לעצמו את המבטא הדרומי, את החיוך הכובש ואת משפטי המחץ. טעיתי ושכבתי איתו לא פעם אחת אלא פעמיים, ואני לא טיפשה עד כדי כך שארשה לו סיבוב שלישי, במיוחד לא אחרי שעזב אותי באמצע הלילה כדי שאסתלק בעצמי מביתו. נשבעתי לעצמי לחזור לפילדלפיה ולשכוח ממנו.
וזה מוכיח שקל יותר להגיד מלעשות.
כשהרופא מודיע לי שזכיתי בפרס שמאחורי דלת מספר שתיים, אני עוצרת את חיי וחוזרת לבל באקל. שלושה חודשים, ואם זה לא יעבוד אני מתחפפת.
יש רק בעיה אחת – כשהמזל פונה נגדנו, אני לא מסוגלת לעזוב אותו. ועכשיו אני עומדת סוף-סוף לגלות אם הוא באמת אוהב אותי, או שכל הפחדים שלי התממשו...
...
|
|
3.
|
|
במשך עשרים שנה חיכיתי
שטרנט הנינגטון
יפקח את העיניים ויראה אותי.
אבל הכול היה לשווא. הוא בחר להסתגר מפניי ולתת לי לעזוב, והוכיח שהזמן והמאמצים שהשקעתי בו היו בזבוז מוחלט.
סיימתי להיות בלתי נראית.
הגיע הזמן להמשיך הלאה.
ריקוד אחד דוחף אותי לכיוון חדש בחיים, ואני מוכנה לאמץ אותו. אחרי הכול, קופר טאונסנד מושלם. הוא אדיב, סקסי וקשוב – כל מה שבחורה יכולה לרצות.
חשבתי שהפעם הצליח לי.
שהלב שלי יוכל להחלים, שאהיה מאושרת.
מתברר שיש דברים שקשה מדי לעזוב.
...
|
|
4.
|
|
לילה אחד, לפני שמונה שנים, היא נתנה לי שלווה.
בלי שמות.
בלי הבטחות.
רק שני אנשים שבורים, מנסים נואשות להשקיט את הכאב ואת העצב.
בבוקר היא נעלמה, לוקחת את הנחמה שלי איתה. התגייסתי לצבא באותו יום ונשבעתי לא לשוב לפנסילבניה לעולם.
כשאבא שלי נפטר, נאלצתי לחזור הביתה כדי לקבור אותו. לפחות אוכל להיפטר סוף־סוף מהחווה, שצימחה פרא ומלאה זיכרונות שהתאמצתי כל־כך לשכוח.
ואז מצאתי אותה. יפה עוד יותר מכפי שזכרתי, ואם לילדה המקסימה ביותר שראיתי מעודי.
עברו שנים, אך רגשותיי נותרו בעינם, והפעם אני לא מוכן לתת לה ללכת. אומרים שאי־אפשר לקבור את העבר, וזה נכון. כי כשסודות שנקברו עמוק נחשפים, הם מטלטלים אותנו עמוקות, ובלית ברירה אני נאלץ לראות אותה הולכת שוב......
|
|
5.
|
|
הוליווד לימדה אותי את כל מה שאני צריך לדעת על מערכות יחסים – חוץ מאשר איך להתנהג במערכת יחסים.
כשחקן, נעשיתי מומחה להעמדות פנים. יכולתי להעמיד פנים שהילדות שלי לא השפיעה עליי. להעמיד פנים שאני בסדר. להעמיד פנים שאני יודע איך מצילים את כולם, את הבחורה, את כל העולם.
למרות זאת, תמיד ידעתי את האמת – אני בכלל לא גיבור. עד שנאלצתי לחזור לשוגרלוף למשך שישה חודשים, וברנה אלן נתנה לי הזדמנות להוכיח שאני כן. היא מייצגת את כל מה שלא ידעתי שאני רוצה, ואין סיכוי שיהיה לי. ליבה השבור, פניה המושלמות וילדיה המקסימים מטלטלים את עולמי. במקום להתכונן לתפקיד הראשי הבא שלי, אני מביים הצגה בבית הספר המקומי. וכל זה רק כדי לגרום לה לחייך.
ככל שאני מבלה כאן יותר זמן, כך גובר בי הרצון להישאר, לבנות את חיי בעיירה שאותה נשבעתי לעזוב – והכול למענה.
כשהעולם מתמוטט עלינו, אני נאלץ לקבל החלטה, בתקווה שהיא תהיה הנכונה – האם להישאר בשבילה או אולי עדיף שאעזוב?...
|
|
6.
|
|
התאהבתי בסידני הייסטינס כשהייתי בן עשר.
בגיל שש־עשרה הבטחנו זה לזה שנאהב לנצח.
עד שבגיל עשרים ושתיים הפרתי את הבטחתי – עזבתי אותה ונשבעתי שלא אחזור.
בעקבות מותו של אבי אני נאלץ לחזור הביתה, לשוגרלוף, למשך חצי שנה. הפעם היא תהיה בכל מקום, לא רק בזיכרונות ובחרטות שלי.
כשאנחנו יחד, הזמן כאילו עוצר מלכת. היא עדיין אהבת חיי, אבל אני לא ראוי לה. במקום להתנצל ולהסביר לה את הסיבה לעזיבתי, אני רוצה לעטוף בזרועותיי את האישה היפהפייה ושבורת הלב הזאת.
אך היא לא מאפשרת לי. עכשיו תורה לעזוב אותי.
אני מבין שאני צריך להילחם. בשבילה. בשבילנו. בשביל החיים ששנינו רוצים.....
|
|
7.
|
|
דבני מקסוול היא חברתי הטובה ביותר מאז גיל שש, ואין לה מושג שאני מאוהב בה.
גם כשאני מסתובב ברחבי ארצות הברית כשחקן בייסבול מקצועני, היא הבית שלי – הבית היחיד שידעתי מעודי. עם שובי לשוגרלוף לטפל בחווה המשפחתית, אני מגלה שהיא מנסה לשכנע את עצמה להתמסד עם הגבר הלא נכון... ואני נואש.
נדרשת רק נשיקה אחת מושלמת כדי לשנות הכול.
שישה חודשים בלבד – זה פרק הזמן שיש לפניי כדי לשכנע את דבני לעזוב את שוגרלוף ולהפוך את הנשיקה ההיא לנצח שלנו. וזה בדיוק מה שאני עושה כשאני מאמן את נבחרת הבייסבול של האחיין שלה, מתקן את החווה ומשקיע את כל כולי באהבתי כלפיה.
כשנראה שמערכת היחסים שלנו עולה על דרך המלך ושמצאנו פתרון לחיים משותפים, מכה בה טרגדיה ומשנה את חייה לנצח. דבני נחוצה כאן יותר מתמיד, אבל אני – אין סיכוי שאישאר.
אני יודע שהיא האחת בשבילי (ואני האחד בשבילה), אבל יכול להיות שאצטרך לשחרר אותה.....
|
|
8.
|
|
***שלושה ספרים דיגיטליים במארז אחד***
מילה אחת.
הישאר.
זה הדבר היחיד שהוא היה צריך לעשות. במקום זה הוא עלה על האוטובוס ולקח את ליבי איתו.
זה קרה לפני שבע-עשרה שנה.
המשכתי הלאה. חתונה. ילדים. חלומה של כל נערה.
היה לי כל מה שתמיד רציתי, אבל כשבעלי בגד בי, ננטשתי שוב.
לבדי, מרוששת ועם שני בנים לא הייתה לי ברירה אלא לחזור לטנסי. הוא לא היה אמור להיות שם. הייתי אמורה להיות מוגנת. אבל הגורל מתערב בדרכו שלו.
הפעם כללי המשחק השתנו. זו ההחלטה שלי.
יש בעולם הזדמנויות שניות, אבל אני לא יודעת אם נוכל לתקן את מה שכבר נשבר......
|
|
9.
|
|
איאן צ'ייס שבר לי את הלב בגיל שבע–עשרה, ואת שמונה–עשרה השנים האחרונות ביליתי בלשנוא אותו על זה.
וזה לא היה קשה כל כך, בגלל הפה החריף שלו וסגנון החיים ההולל – שלצערי אני חייבת להיות עדה לו, כי אנחנו גרים זה ליד זה. בכל פעם שאני רואה אותו יוצא מהבריכה שלו, חצי עירום וסקסי בטירוף, הגוף שלי מגיב אליו.
היה לי קל לתעב אותו.
מעולם לא תכננתי להזדקק לו.
לונדון פריש היא החברה הכי טובה של אחותי הקטנה, לא שזה מנע ממני להתאהב בה.
הסיפור שלנו מסובך. הדבר היחיד שמשותף לנו, הוא העובדה שהחיים שלנו השתנו ברגע טרגי אחד.
כעת אנחנו מנסים להתאבל על אובדן נורא, ולהילחם במשיכה הברורה שיש בינינו.
אסור שהרגשות הישנים שקברתי עמוק יצופו שוב על פני השטח, כי אני יודע שלעולם לא אצליח להשאיר אותה איתי, לא משנה כמה אנסה להחזיק אותה קרוב אליי....
|
|
10.
|
|
הוליווד לימדה אותי את כל מה שאני צריך לדעת על מערכות יחסים – חוץ מאשר איך להתנהג במערכת יחסים. כשחקן, נעשיתי מומחה להעמדות פנים. יכולתי להעמיד פנים שהילדות שלי לא השפיעה עליי. להעמיד פנים שאני בסדר. להעמיד פנים שאני יודע איך מצילים את כולם, את הבחורה, את כל העולם.למרות זאת, תמיד ידעתי את האמת – אני בכלל לא גיבור. עד שנאלצתי לחזור לשוגרלוף למשך שישה חודשים, וברנה אלן נתנה לי הזדמנות להוכיח שאני כן. היא מייצגת את כל מה שלא ידעתי שאני רוצה, ואין סיכוי שיהיה לי. ליבה השבור, פניה המושלמות וילדיה המקסימים מטלטלים את עולמי. במקום להתכונן לתפקיד הראשי הבא שלי, אני מביים הצגה בבית הספר המקומי. וכל זה רק כדי לגרום לה לחייך.ככל שאני מבלה כאן יותר זמן, כך גובר בי הרצון להישאר, לבנות את חיי בעיירה שאותה נשבעתי לעזוב – והכול למענה.כשהעולם מתמוטט עלינו, אני נאלץ לקבל החלטה, בתקווה שהיא תהיה הנכונה – האם להישאר בשבילה או אולי עדיף שאעזוב?...
|
|
