ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 4 במאי, 2013
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
בשמונה וחצי השנים האחרונות בהן אני משתתפת ברשתות החברתיות האינטרנטיות גיליתי שהאוכלוסיה מתחלקת לשניים בצורה ברורה למדי: אוהבי החורף ואוהבי הקיץ. אוהבי החורף מתלהבים מכל ענן, מכל טפטוף גשם, כמהים לקולות רוח וסופה. בארצנו הקטנה אושרם קצר למדי, אבל הוא בולט. אוהבי הקיץ סובלים בחורף, ומחכים לחום, לשמש, לשרב. יותר מוויכוחי ימין ושמאל, חילוניים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, פמיניסטיות ושוביניסטיים, המחלוקת חורף/קיץ מאיימת לפלג את העם בישראל.
אני זוכרת יום אחד, בגיל חמש או שש, כשחזרתי הביתה ברגל (בתקופה שבה עוד היו נותנים לילדים לחזור הביתה מהגן לבד, בלי ליווי מבוגר) בגשם שוטף. אני לא יודעת למה אמא שלי לא היתה בבית באותו הזמן, כי היא הרי הקפידה, כמנהג אמהות רבות בשנות השבעים, להיות בבית ב-1 בצהרים, שעת סיום הגן. אבל היא לא היתה, ואני הייתי רטובה, וקפואה, ורועדת מקור. ומתקשה לפשוט את הבגדים הרטובים שנדבקו לי לגוף (נו, בדים וסריגים של שנות השבעים).
אבל היה לי בבית ספר אוהב חורף. כזה אמיתי. כזה שגורם גם לשונאי חורף כמוני לרצות להיות בחורף. מסע לארץ הגשם הוא סיפור על קבוצת ילדים שמחליטה לחפש את הארץ שממנה הגשם מגיע. ברור שיש ארץ כזאת, ויש בה גשם שיורד בקווים אלכסוניים ופרחים עם עלי כותרת ענקיים. הספר מעוטר, כמיטב אופנת שנות השישים והשבעים, בתצלומים בשחור-לבן, ויש בו עלילה. בהיותי עירונית חלק ניכר מהעלילה היה בידיוני עבורי (בית ילדים? מטפלת? בוץ שטובעים בו?) אבל זה לא הפריע לי להנות מהספר, ולקרוא בו שוב ושוב עד שדפיו נקרעו ואמא שלי היתה צריכה לאחות אותו בסלוטייפ.
גדלתי, ובאופן מפתיע יש לי ילדים אוהבי חורף. לא ברור איך, אבל עם הגשם הראשון הפנים שלהם נוהרות, והם ממהרים לרוץ החוצה (בלי מעיל! בלי מגפיים!! בלי מטריה!!!) וחוזרים מאושרים ורטובים, וממש לא אכפת להם שהבגדים נדבקים לגוף ושהם רועדים מקור. לכבודם ייבאתי את הספר המהוהה והמאוחה מבית הוריי, וגם הם נהנים להסתכל ולקרוא בו, למרות העתיקות הרבה שעולה בין דפיו. ואולי בגללה.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
שלג זה אחלה.
את השלג אני אוהבת, ואני גם גרה במקום שזוכה לביקור מושלג כמעט כל שנה. אין ספק שלו הייתי גרה במקום בו יש יותר מיומיים של שלג, הייתי מתחילה לשנוא גם אותו.
ואכן, אני ילידת מאי, אז התיאוריה שלך נכונה לגבי :) |
|
|
חני
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
גיליתי לא באופן מדעי
מי שנולד בחורף אוהב חורף,מי שנולד בקיץ יהיה ברוב המקרים ילד קיץ.כילדת חורף המראה של ירושלים מושלגת וילדים משחקים בחוץ וזורקים אחד על השני כדורי שלג זה אושר אמיתי.
אז שיהיה שבוע נעים..ביקורת שמביאה געגוע לחורף. |
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
נו, זה מה שאני אומרת.
מי שאוהב חורף - שיילך לגור באירופה. אני גרה כאן, כי כיף לי בקיץ.
|
|
|
tuvia
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
נצחיה, אני מאלה שחולים על חורף, ולידיעך , החורף בארץ זה קיץ בבלגיה
פשוט תענוג!
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
אוי ואבוי :-)
כאן היה חורף ביום שישי. לא מאוד, אבל טעימה של רעמים וברקים וגשם.
|
|
|
cujo
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
עשית לי חשק לחורף
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
פרוייקט דבורה עומר.
ביום חמישי בלילה, כ"ב באייר תשע"ג, 2.5.13 הלכה לעולמה סופרת הילדים הפורה דבורה עומר, והיא בת שמונים שנה. עומר השאירה אחריה שלושה ילדים, שישה נכדים וכמעט מאה ספרים. הסקירה הזאת היא חלק מ"פרוייקט דבורה עומר" כמחווה לפועלה הרב בתחום ספרות הילדים והנוער.
הקישורים השייכים לפרוייקט: * חמדת כתבה על "דפי תמר" * נוריקו סאן כתבה על "מעשה בלולי ה..." * נתי ק. כתבה על "סיפור שקרה לי בדרך" * גלית כתבה על "אני אתגבר" * סקירה שלי על "הנשיקה שהלכה לאיבוד" * אלון דה אלפרט כתב על "צוללים קדימה" * מירב כתבה על "כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי" * חני (דולומוש) כתבה על "שרה גיבורת ניל"י" * dushka כתבה על "סיפור שקרה לי בדרך" * פרל כתבה על "צוללים קדימה" * סקירה שלי על "מסע לארץ הגשם" * tuvia מצטרף למחווה וכותב על אוריאל אופק |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
