ביקורות ספרים אחרונות
הרמן קוך הצליח מאד ב"ארוחת הערב" ו"בית קיץ עם בריכה" להגיד דברים שאנחנו חושבים עליהם מפעם לפעם, אך מגרשים אותם בבושת פנים כי אלה מחשבות אסור... המשך לקרוא
"תעשיית השקרים" של בן דרור ימיני הוא ככל הנראה אחד החיבורים החשובים ביותר שנכתבו כאן בשנים האחרונות. גדלנו על סיפורים מההיסטוריה המתארים ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
משה היקר, אשרך שזכיתה להיות בנו של אהרון. אישיות נדירה. קראתי את ספרך "בין האנשים הכחולים" לא יכולתי להניח את הספר, נקשרתי לדמותו של אביך י... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מעבר להיותו ספר השלישי בעלילה. יש משהו בסופר המיוחד הזה שעושים לי את זה. ראשית , נורא קל לקרוא ספר מהיר , חד וקולח שהפרקים והמעברים בו הם קצ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
"מותה של גיבורה אדומה" מאת צ'ין סיאו-לונג הספר מוגדר כבלש ונקרא בנשימה אחת, כאשר יש בו מאפיינים נוספים רבים. העלילה מתרחשת בסין בתחילת שנו... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
22 יוני 1941- היום שבו החבר סטלין הודיע על תחילת המלחמה ברוסיה. טטיאנה נערה בת 17 יפיפייה וחולמנית נשלחת לקנות מזון. כשאין היא מוצאת את מבוקשה ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
בפינת הקפה בעבודה, אני תמיד אוהבת להחליף חוויות לגבי קריאת ספרים, עם המעטים שקוראים. כשספרתי לאחת הבנות, עולה מרוסיה, כי שם הספר הוא "התור" ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
שונאת את הספר הזה............................הספר הגרוע ביותר שקראתי בימי חיי, וקראתי הרבה ספרים בחיים, תאמינו לי. ועוד כול הבנות ( כמעט כולן...) מעריצות ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
'אוף, לעזאזל עם יוקר המחיה!' מתחשק לי לצרוח בקולי קולות. 'למה דירה אחת מסכנה עולה יותר ממיליון שקל? למה, אה?' אני צופה בכתבה בחדשות בערוץ 2 שע... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
את הספר קראתי לאט לאט כדי להרגיש ולחוש את המסע של הרולד משתלב בחיים שלי. הספר פגש אותי בהרבה מקומות של הזדהות כשלא ציפיתי לכך. והפתיע אותי ... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
רוסיה תמיד משכה אותי. דימוי הקרח המקפיא, הקור החד והדוקר, זה המאדים כל אף שבנמצא, הוא היה תמיד כהילה הנעה סביבם עבורי, סביב עולם התרבות והמו... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
כשסופר כותב באופן מופלא על דמות שאתם מתעבים, האם זה אומר שהוא יכול להיות אדם מקסים והוא פשוט סופר מבריק, או שהוא מוכרח להתאים לדמות - אחרת ... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
בשנים האחרונות התגברה מאד תופעת הרילוקיישן. לא רק שליחי סוכנות ודיפלומטים, די הרבה עובדים "רגילים" בעיקר בתחומי טכנולוגיה, מקבלים הצעות ש... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
הכל כבר נאמר, השבחים חולקו - זורם, קריא, מותח, שנון, מפתיע... מסכימה עם הכל ללא עוררין! אם רק לא היה בספר את רוגר בראון, שבעיניי הוא אחד מהגיבור... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 15 שעות
1. שחור אריק
לפני 16 שעות
2. רק ידידים? valavala
לפני 18 שעות
4. חודש The 13th Doctor
לפני 22 שעות
7. יש תשובה בסוף Mona
אתמול
12. זה חזר Mona
לפני 3 ימים
16. על המדרכה א.מ.
לפני 3 ימים
17. זעקה דוממת Primrose
יצירה נבחרת
לכל אחד יש קצת שחור,אז גם לי. אולי זה צבע שמסמל שרע לך,בסדר,אז למי לא.וחוץ מזה זה קצת ברור מאליו לא? אז בגלל זה,כשהוא אמר להתחיל לצבוע,בחרתי את השחור. עשיתי שמש ,ועננים ,ואדמה,וטיפות שחורות,שמרוות אותה. כי בכל מקום יש קצת שחור וזה לא דבר רע.אני לא מבואס בכלל,ואני לא פסימי,אבל למה הציור צריך להיות זוהר כל הזמן,בצהוב וכתום וירוק.בגלל זה ,כשהוא לקח את הציור שלי,והתחיל להזיז את הראש מצד לצד,חייכתי לעצמי.אני לא צריך שאנשים יגידו לי באיזה צבעים אני יכול לצבוע או אם אני יודע לצייר.ולא,אני לא ממש יודע. אבל ציירתי איתה,כי רציתי להיות איתה קצת יותר.והיא לא אמרה לי שאני מצייר מכוער,למרות שהאמת היא שציירתי בערך כמו ילד בן 3 עם מכחול.היא פשוט שמחה לראות אותי מנסה לצייר."השילוב של הצבעים פה בכלל לא נכון הוא אמר".ואני שתקתי.נהנתי,לקחת את הנייר ולצייר ,בלי לדעת איזה צבעים משתלבים,או מה יוצר מה.היא, ציירה מדהים,למרות שהיא עצמה לא ממש חשבה ככה. והיא בכלל לא השתמשה בשחור.אליה הוא חייך. אז את הציור הבא,עשיתי בצבעים ,שילבתי אותם כמו שצריך,הצורות היו סימטריות וגדולות.ואחרי זה ,הוא חייך גם אלי.ואני חייכתי גם,כי הייתי אית... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של שלושה כוכבים אודסה סטאר / הרמן קוך
דירוג של שני כוכבים ארתור וג`ורג` / ג'וליאן בארנס
דירוג של ארבעה כוכבים שדרות אפלות - פרוזה תרגום # / איוואן בונין
דירוג של ארבעה כוכבים שלוש שניות - מתח / אנדרס רוסלנד
דירוג של חמישה כוכבים עמוק מבפנים - מתח / רוני דונביץ'
דירוג של שלושה כוכבים הכול מואר / ג'ונתן ספרן פויר
דירוג של חמישה כוכבים כוכב נסתר / נורה רוברטס
ללא דירוג מחכים לגודו (כ.רכה) / סמואל בקט
ללא דירוג קופסה שחורה / עמוס עוז
ללא דירוג עולמה של סופי - רומן על תולדות הפילוסופיה / יוסטיין גורדר
דירוג של ארבעה כוכבים מותה של גיבורה אדומה / קיו קסיאולונג
ללא דירוג שיחות עם אלוהים 3 - דו-שיח לא שכיח - שיחות עם אלוהים #3 / ניל דונאלד וולש
ביקורת נבחרת
"שמעתי בדיחה פעם: איש הולך לרופא. אומר שהוא מדוכא. אומר שהחיים נראים קשים ואכזריים. אומר שהוא מרגיש בודד בעולם מאיים בו העתיד מעורפל וחסר וודאות. הרופא אומר, "הטיפול פשוט. הליצן המפורסם פגליאצי מופיע בעיר הערב. לך לראות אותו. זה אמור לעודד אותך." האיש פורץ בבכי. אומר, "אבל דוקטור... אני פגליאצי."
מתוך הסרט "השומרים".

הרעיון של ליצן עצוב איננו חדש, כפי שמשתמע מהציטוט שלעיל. לפיכך, אין יותר מדי חידוש בספרו האחרון של דוד גרוסמן.
העלילה פשוטה – אמן סטנדאפ מבוגר יוצר קשר עם חבר ילדות ומבקש ממנו להיות נוכח בהופעה שלו, ולתת לו רשמים על המופע. חבר הילדות, הלא הוא המספר, יושב באולם ומתחלחל למראה הופעת סטנדאפ גסה ומקאברית, שהולכת והופכת למופע מורבידי ורחוק מאוד מסטנדאפ. מדי פעם הוא נזכר ברגעי ילדות משותפים ואז העלילה חוזרת אחורנית לתקופה ההיא, אבל רוב הספר מתקיים בממד של כאן ועכשיו – הופעת יחיד שרצה על הבמה, ואנחנו הצופים.
דוד גרוסמן הוא פרפורמר ענק שיודע להגיש סיפור בדרכים יצירתיות. גם הפעם הוא עושה זאת, אם כי יש לציין שמופע הסטנדאפ, לפחות בתחילתו כשהוא עדיין סטנדאפ, לא תואם כל כך למופעי הסטנדאפ שר... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אורח לפני 3 ימים
קבוצות קוראים
תודה ג'קס בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות לפני 38 דקות
אור בצבע שחור לא מאיר דרקמנדור בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות לפני שעה
שלום הצטרפתי לקבוצה ^^ (אני מצטרפת להמון בזמן האחרון). אני צריכה לתת מחמאה קודם לעצמי? מאיה- כל הכבוד שאת מחיה את הקבוצה שוטו אנשים^^ This is Me בקבוצת שרשרת חיוכים לפני שעתיים
אוקיי חידה-שיש לכם כמות של תשובות-(אני לא יגיד כמה): מי הדמות מ-מתולוגיות/ספרים/סדרות/סרטים וכ׳ו-הכי חזקה? דרקמנדור בקבוצת חידות לפני 8 שעות
רק למקרה וחשבתם ששכחתי- אני עדיין עובדת על הפרק. אני פשוט עייפה כל הזמן, אז אין לי כוח לכתוב. הרוב כבר מתוכנן, אז כנראה אגמור עד סוף חנוכה. מגדת העתידות ♣ בקבוצת סיפור- מגדת העתידות לפני 17 שעות
טוקבקים על ביקורות ספרים
ביני|אחת שהחיים שלה הם מוזיקה וספרים
תיכון אבלון מאת מג קאבוט
אני ראיתי את הסרט. אבל זה לא היה מרצוני החופשי לראות אותו לפני שקראתי את הספר. כשראיתי אותו זה היה במסיבה, ולא ידעתי שיש ספר כזה. בסרט לגיבורה קוראים בכלל אלי (מה שעורר אסוציאציה מידית לתיכון לילה) בכלל. אח שלי הוריד את זה בטאבלט שלו, אבל הוא עליו כל הזמן אז אני לא יכולה לקרוא:(
ביני|אחת שהחיים שלה הם מוזיקה וספרים
נאמנים מאת ורוניקה רוֹת
אוי נייטי!!!!! הסוף של הביקורת גרם גם לי להתחיל לבכות על זה. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה בכיתי באמת ורציתי לצרוח בגלל מוות של דמות. כאילו, כמעט בכל ספר מת מישהו שאוהבים, והעיניים שלי מלאות דמעו., אבל לא עד כדי כך.
אנג'ל
פלא - מהעולם האמיתי # מאת ר"ג' פלאסיו
יש לי בעיה דומה. אני לא יכולה להסתכל לאנשים בעיניים :O זה פשוט בזארי כזה. זה כאילו יש לי פוביה ממבט של אנשים. זה כואב פיזית להסתכל בעיניים שלהם וזה מאלץ אותי להסיט מבט. אבל לאט לאט אני מנסה להשתפר ולהסתכל להם בעיניים כדי שינסו להבין שאני מקשיבה להם, מדברת איתם, ונאמנה להם. ככה דברים כאלו קורים. בטיפות. גם אם החלטת להרים מבט, או לעשות מה שלא תרצי, תתחילי לאט לאט, אם זה להסתכל לאנשים בעיניים, תנסי להסתכל קודם בין העיניים שלהם כדי לא להרגיש בחוסר נוחות, אם אלו מבטים מוזרים, תנסי לראות לאט לאט איך את משנה את זה. וביקורת מקסימה :)
לי יניני
תעשיית השקרים - מדיה, אקדמיה והסכסוך הישראלי-ערבי מאת בן-דרור ימיני
ביקורת נפלאה. הבעיה הפלשתינאית היא בעייתית . אין לי צל של ספק שהעולם ישן . יש כאן גידול סרטני שכל יום הולך ומתגבר לצעררי.
מחשבות
תעשיית השקרים - מדיה, אקדמיה והסכסוך הישראלי-ערבי מאת בן-דרור ימיני
ביקורת משובחת. אכן, עיתון הארץ, אותו עיתון המגיע אלי באישון לילה, הפך לעיתון מזיק באמת. בגלל אותו חמור זכה אצלי גדעון לוי וחבריו לנוהל חמור. בכל פעם שאני רואה אותו שם (גם יצחק לאור ועוד) אני אומר לעצמי שזה נוהל חמור ועובר לקרוא את ישראל הראל או משה ארנס. ארי שביט הוא להגן לא מזיק, ושאינו אומר דבר בעצם. אין ספק שהבעיה הפלשתינית היא בעיה קשה והאסלאם בעיה קטסטרופלית כלל עולמית.
אפרתי
מותה של גיבורה אדומה מאת קיו קסיאולונג
בהחלט אוהבת.
☆☆☆~ילדת ☆כוכבים~☆☆☆
סדרת ספרי הארי פוטר מאת ג'יי. קיי. רולינג
הלחש נגד הגשם זה אימפרביוס,אני חושבת. ואריאל-אתה יכול לקריין בקווידיץ' במקום לשחק,בסגנון לונהD:
This is Me
נערי העורב מאת מגי סטיווטר
פשוט כתבת במילה במילה מה הרגשתי לגבי הספר. חסכת ממני לכתוב ביקורת;)


©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ