אהבת? גרגויל
אנדרו דיווידסון

את הספר גרגויל קראתי תיכף ומיד בזכות ביקורתה והמלצתה של חברה בסימניה 'הקיסרית – הגדולה' כינויה. התאהבתי בביקורת שנכתבה ביד אומן והרטיטה את רגש הסקרנות, אצתי-רצתי לספרייה בכדי להשאילו ולהתחיל לקוראו, אז ראשית תודה ל 'קיסרית- הגדולה' :) וכעת אשזור מהתרשמותי מן הספר,
" נדמה כי התאונות באילמותן הרבה אורבת לתמימים בדיוק כמו האהבה." כך מתחיל הספר בסיפור רגעי התאונה המחרידה. ובהרהוריי השהות בדמדומי ההזיה בעולמות המעורפלים גווע הוא ברוח התודעה הנכוחה. " נק' איזון בין האוויר לבין האדמה, בין עפר למרומים ריחוף אל השלמות, הרגע שבין שינה לנפילה. רגע שבין התקיימות בעולם הזה לבין השקיעה בחלומות, גם הרגע שבו התעופפתי אל מעבר לקצה הסתיים בנחיתה כואבת בקרקע המודעות."
קראתיו באווירה אחרת בעודי יושבת לעת ערב(שישי) מול נרות השבת המרצדים, רוח ערב מלטפת חדרה מבעד לחלון הפתוח התנגנה בי ואפפה אותי בחום נוסף לחום נרות השבת, נסחפתי מראשית התאונה המחרידה אשר לא השאירה ממנו אדם כי אם רפש דם ועד סופו המפתיע.
בין תהפוכות וגורלות החיים, בין מרוצי-הזמן ותקופות שאבדו- קראתי בשקיקה בעיניים מזוגגות אשר טיילו בין הכאב ו... המשך לקרוא

נכתב ע"י אינס לפני 3 ימים