ביקורות ספרים אחרונות
אני תולעת ספרים רצינית.אבל הספר הזה הגיע לידי רק שבוע שעבר,חברה שלי ממש ביאסה אותי לגבי הספר וממש לא רציתי להרוס ךעצמי את החוויה של הסידרה ... המשך לקרוא
יש פה את כל הנוסחה: ילד יתום, קסמים, מטאטאים מעופפים ומיני סוכריות רבים. אין ספק שההייפ שנוצר סביבו לא מוצדק, אבל גם אין ספק שזהו ספר טוב.... המשך לקרוא
לגמתי את הספר הזה בשלושה ימים. יערה כוכבי פה,יערה כוכבי שם.יערה כוכבי ככה... הבנווווווו קוראים לה יערה כוכבי,אבל למה להזכיר את זה כל רגע..? ... המשך לקרוא
בתור חצי היסטוריונית (סתם, בקושי תואר ראשון) למדתי שאתה מבין תקופה מסוימת אם אתה יודע לדבר בשפה שלהם. והשפה שלהם זה לא השפה הטכנית (אנגלית, ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
מי שלא יודע איך מת סיסרא - שיקום; בדרך כלל אף אחד לא קם, כי כולנו, פחות או יותר, אהבנו את הנצחון של שבטי ישראל על האוייב הקשה והחמוש לעייפה במ... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
אני רווית ואני מכורה לקיט'ש, ובמיוחד לסוג ההוליוודי. זהו אמרתי את זה.... כשחושבים על זה הטעם שלי לא השתנה עוד מימי תחילת גיל ההתבגרות שלי אז... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
עפ"י ספר קסום זה דומה שמדינת ישראל הוקמה לא עקב אנטישמיות ולא בשל רגש ציוני עז. תשוקה. פשוט תשוקה אנושית, גופנית, לא מתפשרת שריחפה ברחובות ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
לוקווד ושות':גרם מדרגות הצורח.... הכריכה יפה, התקציר טוב, והספר... סבבה :) הסיפור כן משהו שאני לא רואה בספרים של היום (הכול על שאר היצורים כמו... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
-בכל בוקר, כשאני מתעורר, אני ניגש לאמא שלי, נותן לה נשיקה ואומר: "בוקר טוב, אמא. אני אוהב אותך". -אחר כך, אני מתארגן ליציאה לבית הספר, ולא שוכח ... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
יש כמה אסכולות של כניסה לבריכה. יש את התרמוסטטיים. הם מגששים, טובלים בזהירות כף רגל אחת לבדוק האם קרו המים, מתיישבים על שפת הבריכה ... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב
טוב, אז עשיתי את הדבר הצפוי וקראתי את שתי הנובלות של זוכה פרס הנובל הטרי, פטריק מודיאנו, עליו לא שמעתי מעודי קודם לכן. (ועוד בחור טוב ממוצא י... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
העמק הוא חלום משאיות הענק נשפו ונאנקו בעלייה לטבעון, עמדתי בצד הכביש והבטתי בבולי העץ הענקיים הקשורים לארגזי המטען, שהובאו מאפריקה כדי ... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
אתם יודעים - בסופו של דבר – הרי כולם אנשים... מכירים את אלה שמחכים כבר שנים ליום הזה? בקוצר רוח. לראות את כולם. לראות ולהראות. לענות על הסקר... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
לבד בבית, כמו בדרך כלל, השעון מאותת לי שחצות. אני מסתכלת בפלאפון על התאריך מתחלף. יש איזשהו עצב נוגה בידיעה שהתאריך התחלף, וזהו, נגמר. הקפיצ... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני שעה
2. הערגה! keren ohayon
לפני 18 שעות
4. בלתי מוסבר ג'קי
לפני 20 שעות
7. רסיסי כאב Reaper
אתמול
14. היביסקוס
שלשום
19. אי לי א.מ.
יצירה נבחרת
למעשה, הייתה זו היא שטיפלה בי.
זה לא בדיוק משהו שהבנתי בדיעבד, היא לא באמת ניסתה להסתיר את זה.

"אתה... מרתק". קבעה יום אחד.
היא בחנה אותי, במבט הזה שלה, עם העיניים הירוקות מדי והשיער הכתום מדי, לא צהוב ולא אדום ובטח לא זהוב.
בסדר, אולי קצת זהוב, אבל אל תספרו לה שאמרתי. מבט חודר, מפחיד כזה, מצמרר. אבל טוב. עוטף.
היא נשפה, כדי להזיז שערה בוערת מפיה. השערה התעופפה לרגע ושבה למקומה, הפעם נשזרת בזהירות גם בין ריסיה.
היא לא טורחת לנסות להפטר ממנה שוב.

"באיזה מובן?", שאלתי בחיוך, כשקלטתי שאני בוהה בה יותר מדי זמן.
"אתה לא פוחד", היא אמרה, ושיחקה עם העט שחטפה ממני כשנכנסתי לחדר, כמו תמיד.
לא באלימות, חלילה. אבל האמת היא שמלכתחילה לא באמת התנגדתי.
"ממה יש לי לפחד?"
"ממני, אידיוט", היא אמרה לי, אבל הרימה גבה. היה לה מוזר שבכלל שאלתי.
"למה שאפחד ממך?"
"כי אני משוגעת." היא הרימה את גבותיה כיודעת דבר, על אף שלמעשה לא ידעה כלום.
לא הצלחתי להתאפק, ופרצתי בצחוק.
"כמובן שאת משוגעת!" צחקתי.
"מה זה אמור להביע?!" היא שאלה, מעמידה פני נעלבת, אף על פי שידעה בוודאות שהיא משוגעת. היה קצת קשה לשכוח, שכן בכל זאת ישבנו בחדר מרופד, אטו... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של ארבעה כוכבים חנות הספרים ללא הפסקה של מר פנומברה / רובין סלואן
דירוג של ארבעה כוכבים אחים ללא יריבות / אדל פייבר ואיליין מייזליש
דירוג של חמישה כוכבים כל האמת - מתח / דיוויד באלדאצ'י
דירוג של ארבעה כוכבים מאזן כוחות : חדר מלחמה / טום קלנסי
דירוג של שלושה כוכבים הארי פוטר ואבן החכמים - הארי פוטר #1 / ג'יי. קיי. רולינג
דירוג של ארבעה כוכבים המשחק של אנדר - המשחק של אנדר #1 / אורסון סקוט קארד
דירוג של שלושה כוכבים מדריך הטרמפיסט לגלקסיה - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה #1 / דאגלס אדאמס
דירוג של חמישה כוכבים לב של דיו - לב של דיו #1 / קורנליה פונקה
דירוג של ארבעה כוכבים הסתערות - טרילוגיה: עוצרי נשימה #1 / מאיה בנקס
דירוג של ארבעה כוכבים משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס
דירוג של חמישה כוכבים המחרוזת / גי דה מופסן
דירוג של חמישה כוכבים אומר ועושה לטפל לפי השיטה הקוגניטיבית / דר סרגיו מרצבסקי
ביקורת נבחרת
עמוס עוז הוא סופר נחשב בספרות הישראלית וככזה סיפרו עורר בי ציפיות רבות. העלילה מתרחשת בירושלים המחולקת בחורף של 1959 (שהיא כזכור לנו גם זירת ההתרחשות בספרו המוקדם "מיכאל שלי") את אותה ירושלים החורפית המחולקת מיטיב עוז לתאר. הסיפור הוא של סטודנט ירושלמי שמפסיק את לימודיו בעיקר ממשבר אישי וחסרון כיס ונענה להצעת "עבודה" למגורים חינם עם מעט כסף עבור היותו איש שיחה ועזרה לאדם זקן ונכה על קביים בבית בודד. באותו בית הוא לומד להכיר גם אישה מסתורית בשנות הארבעים שלה. בסיפור נוצרת מעין סימטריה (שמתקיימת כאן יותר מפעם אחת) של משולש של אנשים שאיבדו משהו מאוד יקר להם. מבחינה "סיפורית" הסיפור מעניין ויש בהחלט מה לקרוא אבל מה שפחות אהבתי בספר הוא שעוז הופך אותו לסיפור "מגויס" לרעיונות מסוימים. מסתבר שהסטודנט עשה עבודת מחקר על היחס של היהדות לישו הנוצרי בכך כמובן אין כל רע. אלא שעוז מביא כאן תמציות של דעות בעניין הזה ובעניין יהודה איש קריות שמובאות כאילו במאמרים ובוויכוחים שאותם קרא הסטודנט (והם מאמרים אמיתיים מן הסתם...) והוא "גולש" מהסיפור "הראשי" לעניין הזה... דברים כאלה מעניינים אולי מי שלומד תיאולוגי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י סדן לפני 3 ימים
קבוצות קוראים
מזלט!^^ אני לא ממש מכירה אותך, אבל יש לך תמונה של סוקה אז את כנראה אדירה:O השורדת מהת'סון בקבוצת יום הולדת לילדת הכוכבים לפני 54 דקות
דצמבר, 29.12 השורדת מהת'סון בקבוצת היום יומולדת ל.. ? לפני 58 דקות
אוףףף גם אני נואשת.... אני במתח הוצאות ספרים ארורות!!! Clary Fray בקבוצת בני הנפילים לפני שעה
אוףףף גם אני נואשת.... אני במתח הוצאות ספרים ארורות!!! Clary Fray בקבוצת בני הנפילים לפני שעה
https://www.youtube.com/watch?v=QIpAuEapDzc מי ידע שמושה בתיבה יכול להיות כך דרקמנדור בקבוצת סרטים לפני שעה
טוקבקים על ביקורות ספרים
רץ
סודו של סיסרא - מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה מאת אדם זרטל
ביקורת טובה לספר נפלא - של ארכיאולוג אוהב התנ"ך בניגוד לכמה מעמיתיו שטוענים שהתנ"ך הוא אגדה .
אנג'ל
משחקי הרעב (עטיפת הסרט) מאת סוזן קולינס
D:
yaelhar
סודו של סיסרא - מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה מאת אדם זרטל
יופי של ביקורת! הסיפור הזה גרם לי מבוכה בילדותי... נחמד לשמוע שאולי הוא לא בדיוק.
זה שאין לנקוב בשמו
איגוד השוטרים היידים - ספריה לעם #583 מאת מייקל שייבון
אני לא אוהב את שייבון. אבירי הדרך היה מוזר וכך גם קוואליר וקלייר. לא מתחבר לכתיבה שלו. אבל הביקורת יפה דווקא.
זה שאין לנקוב בשמו
סודו של סיסרא - מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה מאת אדם זרטל
זכור לי שאהבתי מאוד את הסיפור הזה, כשלמדנו אותו בבית הספר... במיוחד את הקטע ההוא שהוא שתה את החלב ונרדם
Regi
סיפורים פטרבורגיים מאת ניקולאי ו. גוגול
כל מילה !!!! כל אחת!
זה שאין לנקוב בשמו
המעניק מאת לורי לויס
תודה :) ו'הומו' זאת לא קללה. פשוט ככה חושבים בני הנוער... מה, אף פעם לא שמעת ילדים אומרים אחד על השני 'יא הומו!' או 'בן של זונה'? ופופגנדא זו בעצם סוג של תעמולה שמנסה להשפיע על אנשים לחשוב כמו שהם רוצים שיחשבו. ואומרים פרופגנדא. זה בסדר לטעות, גם אני טעיתי בזה...
זה שאין לנקוב בשמו
פרח נתתי לנורית מאת מרים ילן-שטקליס
עמיר- אני יודע למה, אבל זה משהו אישי שלה ואם היא מסכימה שאגלה לך, אז אגלה. אם לא, זו תשאר (בשבילך) תעלומה.


©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ