אחד הספרים האהובים עליי.
קראתי אותו פעמיים, הפעם השניה הייתה אחרי שנתיים בערך, כשכבר שכחתי את הרוב ועלה בי שוב הרצון להזדהות עם הדיון הקיומי הנצחי. הזדהות כנראה היא מילת המפתח כאן- והסיבה בגללה אני כל כך מתחברת לקאמי ולכתיבה שלו- בעיית ההתאבדות ומשמעות קיומנו תמיד תהיה עניין ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים