"פרח לא מסביר את עצמו - אהבה אינה מסבירה את עצמה", שרה בילי הולידיי.
על-פי קניוק: פרוזה אינה מסבירה, אינה מבטאת דעה. פרוזה מספרת אנשים בתנועה, ומה שהם זה גם מה שמסביר אותם.
חיים על נייר זכוכית מעצב עשר שנות חיים באמריקה של שנות החמישים, מן השנים המהפכניות, המסעירות והדחוסות של המוזיקה, התרבות והאמנות האמריקנית ובמובן מסוים וחשוב,
בספרו החדש, בין חברים, חוזר עמוס עוז אל המקום ואל הזמן שבהם צמחה יצירתו: אל הקיבוץ של סוף שנות החמישים.
שמונת הסיפורים שבקובץ מתרחשים בקיבוץ הדמיוני יקהת, ומשרטטים דיוקנאות מפליאים בעדינותם של נשים וגברים החולמים חלומות אינטימיים וחווים מכאובים פרטיים בצלו של אחד החלומות הקולקטיביים הגדולים בתולדות המאה העשרים.
אב מבוגר שבתו ה
רצח מסתורי, פרשת אהבים חשאית, דירת מסתור שאיש אינו יודע מה מתרחש בה באמת - אלה הם כמה מצירי העלילות שהרומאן הזה, המתרחש כולו בתל - אביב, בנוי מהן. מקצת גורלות החיים המצוירים כאן מתקיימים זה בצד זה, ומקצתם נפגשים, נתקלים, ואף נחבטים זה בזה בכוח. בתוך כך מתחוללות דרמות קטנות וגדולות, עצב מתערבב עם צחוק, טרגדיה נושקת לגרוטסקה, וכך הולכת