קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו.
קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה.
מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו
פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה
גבריאלה, ספק אשה ספק ילדה, עליזה, תמימה וחושנית, מגיעה לאילאוס שבדרום מדינת באהייה עם פליטי - הבצורת מצפון מזרח ברזיל הבאים לבקש את מזלם בחבל ארץ הקקאו. נאסיב, ברזילאי ממוצא ערבי, כרסתן ומסולסל - שפם, אימתני כלפי חוץ, אך ביסודו אדם נוח לבריות, בעליו של באר משגשג, מחפש נואשות מבשלת, מוצא לכלוכית מאובקת בבלויי סחבות, וסיפור אהבתם היוקדת