הספר מתחיל כאודיסיאה עכשווית המתרחשת בלב לבה של טוקיו האולטרה מודרנית. אייג´י מיאקי, צעיר יפני, מגיע לטוקיו מבית סבתו שבכפר יפני נידח כדי לחפש את האב שנטש אותו ואת אחותו התאומה עם לידתם. בחיפושיו אחר האב הכוחני, העשיר והמסתורי המתגורר בטוקיו ומנהל חברה גדולה ומצליחה, הוא נתקל בכל מכשול אפשרי שמצליחים להציב לו אביו המתנכר והעיר הג
מרג'אן סטראפי מגוללת בספרה סיפור רב - קסם ריאליסטי, פוליטי ויחד עם זאת אינטימי מאוד, שמושתת על סיפור חייה שלה: מארג'י בת ה - 10, ילידת 1969, היא נערה חכמה, שנונה, מעט חצופה, לפעמים שובבה. היא גד?לה בחיקה הנינוח והחם של משפחה בורגנית אמידה בטהראן. אביה מהנדס, אמ? הפמיניסטית צועדת בהפגנות כנגד השאה, ומארג'י עצמה לומדת בבית ספר צרפתי חילוני. הו
הנערה מרג'אן עוזבת את טהראן, במצוות הוריה, ונוסעת לאוסטריה. רק בת ארבע-עשרה, ולגמרי לבד, היא נוחתת בעולם חדר, זר ומוזר לה. בווינה של שנות השמונים אין רעלות, אין משמרות מהפכה, אין הפצצות. אבל גם כאן, לא כולם טובים ולא כולם אוהבים זרים.עם המון סקרנות ואומץ, מרג'אן המתבגרת פותחת בחיים חדשים ועצמאיים. היא לומדת על העולם ועל עצמה, מוצאת חברי
טטיאנה מֵטָאנובה גרה בדירה דחוסה, וחולקת בה חדר אחד עם אחותה, אחיה ושני הוריה, בתנאי הדוחק שמזמנת רוסיה של סטאלין. כן, לנינגרד של 1941 היא עיר שימיה המפוארים מאחוריה. אבל כשגרמניה של היטלר פולשת לעיר ומטילה עליה מצור, התנאים האלה רק הולכים ומחריפים, ואל הדוחק מצטרפים דלות בלתי נסבלת ורעב קשה. זהו הרקע לרומן מרגש וסוחף, שבמרכזו סיפור א
מאוס הוא סיפורם של ולאדק ספיגלמן, ניצול יהודי מאירופה של היטלר, ושל בנו, מאייר המבקש להתמודד עם אביו, עם סיפורו המבעית של אביו ועם ההיסטוריה עצמה. צורתו ואיוריו של מאוס (הנאצים כחתולים, היהודים כעכברים), מצליחים לחלוטין לנער מעלינו כל תחושה של קרבה לאירועים המתוארים, בעודו ניגש אל הדבר שאין להעלותו על דל שפתיים, באמצעות המוכר והקרו
במשך יובלות ועידנים החדקרן חיה בבדידות מתוקה ביער של לילך, עד שמתברר לה כי כל בני מינה נעלמו. "אין עוד חדקרן מלבדי", היא אומרת לעצמה בתדהמה.
בלשון פשוטה אך מלאת פיוט והומור דק, המחבר, פיטר ביגל, פורש בפנינו את סיפור מסעה בעקבות אחיה האבודים.
בדרכה מצטרפים אליה שמנדריק, הקוסם הכושל, ומולי גרו הנואשת והנאמנה, ויחד הם עוברים מסכת הרפת
דרקולה ראה אור לראשונה בשנת 1897 וזכה מיד להצלחה מסחררת. הספר כתוב כפסיפס של קטעי יומנים, חליפת מכתבים וגזירי עיתונות בדויים, אשר מהם קורם רעיון הערפדות עור וגידים ומתגלה במלוא הדרו.
במרכז הסיפור עומדת דמותו של הרוזן דרקולה - אל-מת בצורת ערפד, הניזון מדמם של בני תמותה וזורע מוות ואימה בכל מקום אליו הוא מגיע.
אגדות-עם רבות הנציחו דמ
"כל החיים מכינים אותך לכישלון. כשבעצם ההצלחה מפחידה ומזיקה יותר מכל כישלון. ההערצה העיוורת גרמה לי להרגיש הכי גדול והכי קטן בעולם. דברתי בטקסיות כמו אחד שמדבר לאומה שלמה ושכחתי לדבר לאדם אחד יחיד. הכל היה ברבים באותם ימים. גדודי מעריצות חיכו לי במדרגות, ועיתוני הנוער מרחו על שעריהם את הפרצוף שלי ומסחרו אותי עד מוות...
הייתי בהקלט