"שמונה בתים על התמרת התודעה "הוא כנראה הטקסט החשוב ביותר מבין הכתבים הטיבטיים הרוחניים הידועים כלו-ג'ונג, ביטוי שמשמעותו המילולית היא - התמרת התודעה. הדלאי לאמה מתייחס לשיר בן שמונה הבתים, שנכתב על-ידי המודט בן המאה האחת-עשרה לאנגרי תאנגפה, כאל אחד ממקורות ההשראה העיקרים שלו. בפרשנות בהירה וישירה על תורת הלו-ג'ונג מסביר הדלאי לאמ
"ההארה אכן קיימת," מבטיח לנו ג'ק קורנפילד. "אושר ללא גבולות, אחדות עם האלוהי - חוויות אלה נפוצות יותר מכפי שנהוג להאמין." אך גם לאחר שמגיעים לאקסטזה, המסע הרוחני לא מסתיים, ואנו נותרים עם המשימה המסובכת מכולן! הצורך ליישם את לקחיה של ההארה בעולמנו הלא מושלם. מה קורה כאשר מורה הזן שב הביתה למשפחתו ולילדיו? מה קורה אחרי האקסטזה, כאשר המ
הדאלאי לאמה מציג מערכת אתית אשר לא רק שהיא מבוססת על היגיון ישר ותבונה, להבדיל מן הדוגמות הדתיות או מן הענישה כחוק, אלא שהיא גם שמה לה למטרה את אושרו של כל אדם ואדם. הוא מדגים כיצד אנו, בני האדם, טובים מכפי שאנו סבורים שאנחנו, וכיצד חברה וחיים שיטפחו את האהבה והחמלה נמצאים בהישג יד. אם די אנשים יפעלו מתוך הבנת "טבעם הטהור הבסיסי", תתחו