אנה היא נערה רגילה, מלבד עובדה אחת ההופכת את יחסיה עם משפחתה לטעונים רגשית: הוריה הולידו אותה רק כדי שאחותה הגדולה, קייט, תוכל להילחם בלוקמיה שלה. בגיל 13, כמו רוב המתבגרים, אנה מתחילה לשאול את עצמה מי היא באמת, שכן תמיד הוגדרה ביחס לאחותה. כך היא מקבלת החלטה שאולי אין להעלותה על הדעת, החלטה שתקרע את משפחתה לגזרים ושעלולה להיות הרת-אס
הולי וגרי היו נשמות תאומות. חברים עוד מימי התיכון, נשואים שמונה שנים, ואף אחד לא יכול היה לדמיין את הולי בלי גרי ואת גרי בלי הולי. גם כשהיו רבים, היה זה תמיד עם הרבה אהבה וצחוק.
ואז קרה הדבר הנורא מכל: גרי מת ממחלת הסרטן, והולי נותרת לבד. אבל גרי, שצפה מראש איך ייראו חייה של אשתו אחרי מותו, חזר אליה עם עשרה מכתבים שהותיר אחריו. מכתבים ש
בקצב חיים שאין בהם רגע דל... כשמגיעה שעת אמת... כשמקווים שהזמן יעצור מלכת... כמה הרבה אפשר לומר במעט מילים.
קלייר בת החמש-עשרה ואמה חיות על זמן שאול. הן לא יודעות את זה. עדיין לא. חיי היומיום עמוסים במטלות. קלייר מחלקת את זמנה בין בית הספר, חברים ועבודה כשמרטפית; אמה החד הורית, כורעת תחת נטל העבודה בבית החולים. הן חיות תחת קורת גג אחת, אך
כל חודש אפריל, כשהרוח נושבת מהים ומתערבבת בניחוח פרחי הלילך,
לאנדון קרטר זוכר את שנת לימודיו האחרונה בתיכון, בעירו בופורט בצפון - קרוליינה.
השנה היתה 1958, ולאנדון כבר יצא עם נערה או שתיים. הוא אפילו היה מאוהב פעם אחת.
והאדם האחרון בעיר, שחשב שיוכל להתאהב בו, הייתה ג'יימי סאליבן, בתו של הכומר הבפטיסטי בעיר.
ג'יימי, נערה שקטה שנשאה
לורי היא צלמת חתונות שצילמה מאות טקסי נישואין במשך שלוש-עשרה שנים. לורי היתה נשואה בעבר זמן קצר, ועברה גירושים שוברי לב. אהבה בשבילה היא משהו שיש להתרחק ממנו כמו מאש, והיא בוחרת להסתתר מאחורי המצלמה ולצלם אחרים, שמאמינים באהבה בכל לבם.
יום אחד, באחת החתונות שהיא מצלמת, פוגשת לורי גבר שהתגנב לאירוע בלי שהוזמן אליו. למשך דקות ספורות
"הרומנטיקנים יקראו לו סיפור אהבה, הציניקנים יקראו לו טרגדיה, לדעתי יש בו קצת משניהם"... כך מגדיר הסופר את אחד מסיפורי האהבה המרגשים שקראתם אי פעם - היומן מאת ניקולס ספארקס. זהו רומן ראשון של סופר בן 30, שזכה לפרסום עוד לפני הופעתו, כשכתב היד שלו נרכש לפרסום במיליון דולר. הספר מתאר סיפור אהבה מרגש של בני זוג מאז שנות העשרה שלהם ועד גיל
"מכתב בבקבוק" הוא סיפור מרטיט של מתח ועוצמה רגשית. בקבוק שהושלך לגלי האוקינוס יכול היה להסחף לכל מקום אחר, אך התגלה שלושה שבועות בלבד אחרי שהתחיל את מסעו, בחוף ´קייפ קוד´. מצאה אותו תרזה אוסבורן, גרושה ואם חד הורית, כשבילתה חופשה על חוף הים. היה בתוכו מכתב שפתח במילים: קתרין היקרה שלי, אני מתגעגע אליך, יקירתי, כמו תמיד, אבל היום קשה לי