לפעמים, כך אומרות השמועות, אמא ואבא אינם ישנים. הם מסתגרים בחדרי חדרים ומשמיעים קולות מוזרים. אחרי הקולות, מגיעים ילדים לעולם, שבמוקדם או במאוחר יושבים ערים במיטתם ותוהים על פשר הצלילים הבוקעים מצידו השני של הקיר. אמא ואבא אינם מזיזים שם רהיטים, הם אינם משחקים שם מחבואים. הם פשוט...מתעמלים...
כאשר אלה מגיעה לבית אביה המנוח כדי לארוז את חפציו ולפנות את דירתו, היא מוצאת באחת המגירות צרור מכתבים וסיפורים שכתב לה מיום לידתה ועד יום מותו.
במכתביו לבתו היחידה מגולל נעים, בן למשפחה שעלתה מעיראק והתיישבה בשכונת הקטמונים שבירושלים, את סיפור חייו המרגש - ילדותו בצל אב קשה שהחיים לימדו אותו לפחד מחלומות;
מעורבותו במאבק הפנתרים