מדף הספרים של אורן - הספרים שדירגה

בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד. הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך. באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל

מדוע רצחה גלדיס אייזנק - אלמנה יפהפיה ועשירה המתגוררת בפריז - את ברנרד מרטין, הסטודנט העני? כיצד התגלגלה אל כסא הנאשמת המודה בכל המיוחס לה, ומדוע הניחה לסיפור שהרכיב בית המשפט להפוך להרשעה? זהו סיפורה של אשה הזקוקה נואשות לתגובות מחזרים וחברות מעריצות, אשה המסרבת להתבגר וחוששת מפני הגיל. תוך כדי קריאה מתברר גם מדוע סירבה להינשא לא

חלקו הראשון של הספר, "סערה ביוני", הוא פסיפס רב עוצמה של אנשים ואירועים המתרחשים על רקע הבריחה ההמונית מפריז ביוני 1940, ערב פלישת הנאצים לעיר. משפחות ויחידים, בורגנים ופשוטי עם, ילדים רעבים ויצאניות צמרת נטושות, ללא שום מכנה משותף למעט יצר ההישרדות, שוטפים את הכפרים ונאלצים להסתגל לנסיבות שאין להם שליטה עליהן. טבע האדם נחשף כאן במ

"אנשים מסכנים! יש רגע מושלם שבו כל ההבטחות מבשילות, והפירות היפים נושרים סוף סוף, רגע שבו הטבע מגיע אל סיום הקיץ, שעל פניו יחלוף עד מהרה, ואז מתחילים גשמי הסתיו. הוא הדין גם כשמדובר בבני אדם." חום הדת הוא הכוח המניע אותנו לפעול כנגד המוסר; הבערה הפנימית שאינה דועכת לעולם, המלבה את היצרים ההרסניים מכול. למעשה, זהו שם אחר לאהבה. פראנס

אנטואנט קמפף בת הארבע-עשרה, גיבורת הנשף, חולמת על אהבה כמו כל הנערות בנות גילה. הוריה, מתעשרים חדשים שאינם מפגינים כלפיה חום וחיבה, עורכים נשף שנועד לבסס את מעמדם החברתי, אך אוסרים עליה להשתתף בו. אנטואנט הפגועה נמלאת מרירות וכעס ונוקמת נקמה פשוטה אך מרה, המעוררת סערה גדולה וחושפת את הפנים הרבות שביחסי אם ובתה המתבגרת. לדויד גולדר,

גופתה העירומה של אומנת אנגלייה נשטפת אל גדת מיצר הבוספורוס באיסטנבול העותמאנית ועל צווארה תליון עם חותם הסולטן. עד מהרה מתברר כי האומנת לא מתה בטביעה, אלא נרצחה. רצח של אומנת אנגלייה שטיפלה בילדי ההרמון של הסולטן אינו עניין של מה בכך, והדבר מערער את מרקם היחסים העדין בין ארמון הסולטן ובין שגרירות בריטניה באיסטנבול. המבוכה רבה כאש