כל חודש אפריל, כשהרוח נושבת מהים ומתערבבת בניחוח פרחי הלילך, לאנדון קרטר זוכר את שנת לימודיו האחרונה בתיכון, בעירו בופורט בצפון - קרוליינה. השנה היתה 1958, ולאנדון כבר יצא עם נערה או שתיים. הוא אפילו היה מאוהב פעם אחת. והאדם האחרון בעיר, שחשב שיוכל להתאהב בו, הייתה ג'יימי סאליבן, בתו של הכומר הבפטיסטי בעיר. ג'יימי, נערה שקטה שנשאה איתה
די קל להגיד לי שאני שווה, שאני מוצלחת, שאני יפה – אבל אני יודעת יפה מאוד שאלה רק דיבורים.אני לא אוהבת איך שאני נראית, ואני לא מרגישה חופשי עם בנים, ואני מרגישה לבד כשאני לא נמצאת עם נופר, החברה הכי טובה שלי. ונופר כמובן יפה, ומבוקשת ובטוחה בעצמה, ויחד עם זאת היא לא מפסיקה לרדת עלי, כך שבעצם אני מרגישה לבד גם כשאני איתה.ואני בכלל לא בטוח