מדף הספרים של ערגה - הספרים שדירגה

בכפר מבודד, מנותק מן העולם, חיים התושבים באימה מפני הלילה ומפני היער שהכפר גובל בו. שכן לילה אחד, לפני שנים רבות, כשתושביו המבוגרים של הכפר עדיין היו הילדים, נעלמו ממנו כל בעלי-החיים ולא שבו להיראות עוד. עבור ילדי הכפר החיות אינן אלא שמועה, ספור בדים שחלק מהמבוגרים מספרים בלחש. דבר אינו ידוע על מאורעות אותו הלילה, להוציא העובדה שהאח

"כזה הוא הסיפור שלנו: בא מן החושך, מסתובב קצת, חולף וחוזר אל החושך. משאיר אחריו זיכרון שמעורבים בו כאב וקצת צחוק, חרטה, תימהון. עגלת הנפט היתה עוברת אצלנו בבקרים, המוכר היה יושב על דוכנו, מחזיק ברפיון במושכות, מצלצל בפעמון יד ומפזם לסוסו הזקן מין שיר מתמשך ביידיש. לבחור העוזר במכולת של האחים סינופסקי היה חתול מוזר שעקב אחריו לכל מקום,

למה אתה כותב? ובשביל מי? מה בדיוק רצית לומר בספרך האחרון? האם אתה שואב את החומר לסיפורים שלך מהדמיון או מהחיים? המחבר כבר מכיר היטב את השאלות הללו, שוודאי יופנו אליו גם בערב הספרותי העומד להתחיל עוד מעט בבית-התרבות הישן. הוא גם יודע שאין לו אפילו קצה של תשובה פשוטה וישרה עבור קהל קוראיו שהתכנס כאן הערב. אבל כבר בדרכו לשם - כמו גם במהל