דרי: עיירה קטנה במדינת מיין, מקום ששורה עליו רוח של בית. אולם בדרי הרוח היא רוח רפאים...
´זה´ הוא התגלמות הרוע, והוא נקרא כך משום שאין מילה שתוכל לתארו. הוא מופיע בדמויות שונות, והדמות החביבה עליו היא של ליצן עם בלונים. משכנו הוא תעלות הביוב של דרי. על קיומו מעידים ילדים שנרצחים וגופותיהם נמצאות אכולות. ´זה´ אינו בוחל גם במעשי רוע אח
אחרי 25 שנות נישואים מלאות אהבה, איבדה ליסי לנדון את בעלה סקוט. הוא היה סופר עטור פרסים, ואדם מורכב מאוד. ליסי הבינה שיש מקום שסקוט הולך אליו - מקום מטיל אימה ומסוכן אך גם מרפא, מקום שיכול לאכול אותו חי או לתת לו רעיונות שהוא זקוק להם כדי לחיות. עכשיו הגיע תורה של ליסי להתעמת עם שדיו של סקוט.
"סיפורה של ליסי", אולי הרומן האישי והחזק ביו
משולחנו של המוציא לאור כלב גדול אך ידידותי רודף אחרי ארנב, ומגיע למאורה - שם הוא מעיר משנתו רוע אכזרי אף מן המוות עצמו. ילד בן ארבע, מבוהל כולו, רואה את דלת הארון בחדרו נפתחת לרווחה בלי שאיש נוגע בה, ופורץ בצווחות אימים למראה העיניים האדומות הננעצות בו מבעד לחשכה. טד ואימו לכודים במכונית שאינה מתניעה, שסביבה הולך ובא קוג'ו עיניו מזרו
פעם, לפני הרבה שנים, בעיר רדופת הרוחות דרי (זירת התרחשותם של הספרים הקלאסיים "הזה", ו"נדודי שינה"), קמו ארבעה ילדים ועשו משהו אמיץ.
משהו שבהחלט היה טוב, ואולי אף גדול. משהו ששינה אותם באופנים שלמעשה מעולם לא הבינו.
עברו עשרים וחמש שנה.
הילדים הם כעת גברים עם חיים נפרדים ובעיות נפרדות. אבל הקשרים נותרו בעינם. הרביעייה מתאחדת מחדש מדי