במאה הרביעית לספירה, במקביל להכרזת הנצרות כעל דתה הרשמית של האימפריה, החלו להופיע במצוקי הפרא של מדבר יהודה, דמויות מופת של נזירום. היו אלה מתבודדים סגפנים שביקשו ללכת בעקבותיהם של נביאי ישראל, האיסיים, יוחנן המטביל וישוע שתורתו הייתה להם תורת חיים. ספר זה עוסק בעולמם הייחודי של נזירי מדבר יהודה בתקופה הביזאנטית, במאות הרביעית עד
תפתחות הנזירות במדבר יהודה הנה תופעה מרתקת בחקר תרבויות המדבר, ומנזר מר סבא הנראה כתלוי על מצוקי המדבר הוא עדות אילמת לכך. ספר זה מציג את סיפורה של נזירות מדבר יהודה מראשיתה ועד סוף התקופה הביזאנטית בארץ-ישראל. ובעיקר את מפעלם של סבאס ותלמידיו. מן המקורות השונים עולה מידע עשיר על חיי הנזירים במדבר יהודה, ובעקבות מחקר שיטתי של המק
הלימס הארץ-ישראלי ישוביו ומצודותיו, ים המלח, הצומח במדבר יהדה, התאמת בעלי-חיים לתנאי מדבר, מדבריות מעון וזיף, מדבר עין-גדי, מדבר תקוע, מדבר ירואל-ירושלים,מדבר גבעון,מדבר בית אוון-בית אל.