מדף הספרים של יפעת - הספרים שדירגה

פעם, בשום זמן מן הזמנים, היתה נשמה קטנה. ונשמה קטנה זו ידעה כי היא האור, שהוא חלק ממלייוני האורות המהוים יחדיו את היקום כולו. אבל הנשמה הקטנה רצתה לחוות את עצמה כאור. ואלוהים אמר שאם הנשמה הקטנה רוצה להכיר את האור, יהיה עליה להכיר גם את החשיכה. וכך יצאה הנשמה הקטנה להרפתקה. ואולי ההרפתקה הזאת דומה מאוד להרפתקה שכולנו שותפים לה על פני

מתוך אנרגיות גבוהות של תודעת השרפים התקבל מדריך מעשי להארה. הספר הוא צופן הפעלה. דרכו נשלחים התדרים. הם פותחים את הניצוץ האלוהי ומגבירים את המדועות. לראשונה, מובאת תורת התדרים שמסבירה את השימוש בהם; מובאת "שפת הנפש" ודרך התיקון שלה; מוסבר החיבור וההשפעה של האינטליגנציות התבוניות; פיתוח אינטליגנציה רוחנית ויצירתית; מסלול הארה.

הדו - שיח מתרחב... זכור זאת: אתה תמיד חלק, כי לעולם אינך נפרד. אתה תמיד חלק מאלוהים, כי לעולם אינך נפרד מאלוהים. זו האמת של הווייתך. אנחנו שלמים. אז עכשיו אתה יודע את האמת בשלמותה. האמת הזאת היתה מזון לנשמה הרעבה. קח ואכול ממנה. העולם צמא לשמחה הזאת. קח ושתה ממנה. עשה זאת בהיזכרך בי. כי האמת היא הגוף של אלוהים, והשמחה היא הדם של אלו

ספר זה חושף מעט מן הרז בחייו החידתיים של אחד האישים החשובים בתחום הצמיחה וההתעוררות של המודעות באדם, גיאורג איוונוביץ' גורדייף (1949-1887). גורדייף מטיל אור בספרו על התקופה הפחות ידועה בחייו: בפרקים הראשונים הוא מספר על ילדותו ונעוריו ליד הקווקז, על אביו המשורר ומספר הסיפורים ועל מוריו הראשונים. לאחר מכן הוא מספר על השלבים הראשונים ב

"סיפורי בעל זבוב לנכדו" הוא הראשון בסדרת הספרים "על הכול ומן הכול" שכתב ג"א גורדייף (1949 - 1872), ובו הוא מציע את עיקרי משנתו. לאדם, אומר גורדייף, יש מקום יחיד במינו ביקום, ותפקיד מיוחד שנגזר ממנו; אך ההכרה באלה אינה באה באופן אוטומטי עם לידתו של האדם. בניגוד למה שנהוג לחשוב, אין האינדיבידואליות, התודעה, הרצון החופשי ונצחיות הנשמה באים מאל