מדף הספרים של קאסי - הספרים שדירגה
אני עומדת בכניסה לשביל הגישה לבית. הדלת נפתחת ואימא שלי יוצאת בפנים קורנים. היא ניגשת להשקות את הפרחים.
"אימא את כל כך יפה", אני לוחשת. הגוף שלי רועד מהתרגשות.
אני מתעוררת, נוטפת זיעה.
אווה ואית'ן יוצאים לארצות הברית במטרה לגלות מה עלה בגורל משפחותיהם. אליהם מצטרפים אנטולי, לילי, ג'ונתן ושאר החברים החדשים, כדי למצוא מקום שיוכל לשמש ל
לפעמים החיים מכריחים אותך לשנות מסלול...
קמרין בנט תמיד חשבה מחוץ לקופסה. עוד לפני שמלאו לה עשרים שנה, היא ידעה שהיא רוצה משהו אחר מהחיים. היא ידעה שהיא לא רוצה להזדקן כשמאחוריה סיפור חיים מקובל ומשעמם. היא היתה בטוחה שהיא בכיוון הנכון; עד שהכל התמוטט.
נחושה בדעתה להמשיך הלאה, קמרין מתכננת לעבור לגור עם החברה הכי טובה שלה ולהתחיל
"זהב ודיו" הוא החלק השני בטרילוגיה המצליחה "תחרה וצבע". הספר ממשיך את סיפורה של טליה, בחיפושיה אחר מזור לפחדיה, אחר כוח למגר את השדים שלה ואחר אומץ להשיב לחייה את האהבה – וקודם כל, את האהבה לעצמה.
“טליה… טליה… איפה הדברים שלך עכשיו?” הקולות הנשכחים חוזרים. מצחקקים ברחבי הבית שהיה שלי. “הבגדים שלך לא כאן. והריח שלך לא כאן. ואת? את לא כאן. רק אנחנו כאן טליה. רק אנחנו. והוא…”
השדים של טליה בלום מסרבים להישאר סגורים.
גיבורת הספרים “תחרה וצבע” ו “זהב ודיו“, עדיין נאבקת בכל כוחה להאמין בעצמה. להאמין שהיא ראויה לטוב.
הצעת נ
"השדים שלי רוקדים באפלה, מסתתרים בין הצללים, ממתינים בסבלנות עד שאטעה לחשוב שנעלמו לתמיד, מחכים שאעמוד על הרגליים כדי לחזור ולסחרר אותי במעגלים."החיים של טליה בלום, גיבורת סדרת "תחרה וצבע", השתנו לבלי היכר. נשואה לבן סטורם ואמא לליאה התינוקת, היא מגלה שעדיין לא הגיעה לחוף מבטחים. היא מתמודדת עם פרצי ההורמונים שמאיימים להכניע אותה, ע
החיים של לילי לא היו קלים, והיא עשתה כל מאמץ כדי ליצור לעצמה את החיים שהיא רוצה. לכן, כשמשהו ניצת בה למראה הנוירוכירורג המדהים רייל קינקייד, הכול בחייה נראה כמעט טוב מכדי להיות אמיתי.
רייל אסרטיבי, עקשן ואולי מעט יהיר. הוא גם רגיש, ויש לו חולשה ללילי. אבל הוא סולד ממערכות יחסים.
לילי מוטרדת מאוד מיחסיה החדשים ומוצפת במחשבות על אטל
אי-אפשר להבין איך ביום בהיר אחד אנחנו פוגשים אדם שמשנה את כל נתיב החיים שלנו. אי-אפשר להבין למה דווקא האדם המסוים הזה גורם לגוף שלנו להתמכר אליו בתשוקה בלתי מוסברת, וללב שלנו לפרפר בחוסר אונים בתוך החזה שלנו.
לכל אדם יש חלום. החלום שלי, בתור פסנתרנית מחוננת, היה ללמוד באקדמיה למוזיקה בבוסטון. אבל לא זכיתי להגשים אותו. הכול נקטע לפנ
כשמסתיים העולם כפי שהכרנו, נותרת רק התשוקה לשרוד. כשמתחיל העולם החדש, אנו חייבים להילחם על התשוקה לחיות. כשמתברר שהחיים חזקים מהכול, מניעה אותנו התשוקה לאהוב. הצלחנו לשרוד, בחרנו לחיות וזכינו לאהוב רק בזכות עוצמתה של התשוקה להאמין!
אירועי היום אינם נותנים לי מנוח והדיוקן של הטורף צץ ועולה לנגד עיניי. הגודל שלו כמעט בלתי אנושי, והפנים שלו נראות כאילו מישהו חצב אותן באבן. כל תו בפניו מסותת באופן מושלם, והיכולת שלו לשמור על הבעה אטומה מצמררת אותי. ממש כמו חצי אל וחצי בן אדם. אבל הטורף שלי הוא לא הבן של זאוס, הגיוני יותר שהוא הבן של אל הזעם... מישל נדרשת לתת עדות גורל
איזבלה קסלר, בחורה צעירה בעלת סוד בעברה, בדיוק סיימה את בית הספר למשפטים ומתחילה התמחות במשרד עורכי דין נחשק בצפון תל אביב. איתן אנגלרד, עורך דין מצליח, יפה תואר ורווק מבוקש, נשבה בקסמיה של איזבלה. איזבלה, שעד לא מזמן הייתה במערכת יחסים בעייתית, מתקשה להחליט האם ללכת אחר ליבה ולהיענות לחיזוריו של איתן או להישאר בודדה אבל מוגנת מפני
הזמן תמיד לרעתנו ואם נשתהה, נחמיץ את ההזדמנות הנקרית לפנינו.
העשור האחרון עבר על ג'והנה אמברוס בניסיון נואש לשתק את לבה, בלי לאפשר לאיש לחדור דרך החומה שהגנה עליה.
כל עולמה סבב סביב העסק המשפחתי, אותו ניהלה בחסות אביה. היא לא אפשרה לשום דבר שאינו עסקי להיות חלק מחייה.
מבחינתה, החיים היו קפואים, חסרי רגש וזיכרונות מעברה; עד שג'ונת
“אתה מצטער על משהו מכל מה שהיה?”
“ואם כן, אז מה.”
“אולי אני יכולה לבקש סליחה בשמך.”
“תראי, קטנה שלי, היום אני יודע שמהלך חיינו נע על ציר ספירלי שמתקדם ככל שאנו פועלים ודוחפים קדימה. אין תנועה לאחור. אי אפשר לחזור. אבל אפשר לעמוד במקום. היו זמנים שדחפתי בכל הכוח קדימה והשגתי את שביקשתי: עבודה, קידום, מעמד מקצועי. גם אותך. והיו זמ
"ידעתי שזה יקרה. ידעתי שיגיע הרגע בו הלב שלי יתרסק, והנה הרגע הגיע, אכזרי ומשתק. אני מתנשמת בכבדות, שריריי שורפים. אני עוצמת את עיניי וממשיכה לנוע, בלי כיוון מוגדר, בלי תוכנית ובלי לדעת לאן אני הולכת. אני זזה, כי זה מה שנשאר לי לעשות."
פעם אחר פעם, במשך שנים, מאיה קלארק הניחה לפחדיה לשתק אותה. כעת כשהחומות שהקימה סביבה קורסות בזו אחר ז
היא לא מבינה את הכאב שעדיין חי בתוכי, את חוסר האמון באהבה ובזוגיות. כשהאהבה הראשונה שלך מרסקת לך את הלב, את לעולם לא מחלימה.
ענת גרינברג
אימא שיפוטית.
חוסר ביטחון.
פחד.
הן רק חלק מהסיבות שאני יכולה למנות לכך שחיי הידרדרו לתהום. הנחתי לגבר רע ואלים לשבות את לבי, ולאחר מכן לרסק אותו.
כמעט עשר שנים חלפו מאז שהתחלתי מחדש; בניתי
כשהעבר רודף אותך לכל מקום אליו את פונה, את מפסיקה להאמין באנשים.
רגעים שצריך להנציח, אני מעדיפה לטשטש בטוש שחור ולהעלים מחיי.
בתוך גן החיות שנקרא חיי, ישנם טורפים רבים שמנסים בכל כוחם לשרוט ולפגוע ובין כל הטורפים מצאתי אותן, זוג עיניים ירוקות, עיניים חתוליות שהצליחו לנגוע.
כל שעליך לעשות הוא להפיל את החומות ולחדור אל תוך חיי, ל
“אני מבין למה היא רודפת אותך. גדלנו עם כלום, ראינו ועשינו דברים, אבל לזמן מה מצאת איתה את אותו גן־עדן חמקמק שאנשים מדברים עליו כל הזמן. אם תוכל למצוא את הדרך בחזרה לשם, אולי אתה צריך לצעוד בה. או לשחרר אותה, אבל תבחר אחת מהאפשרויות האלה.
לא תכננתי להיות שודד ים. החיים שלי הסתכמו בהישרדות ובכיעור והיו גיהינום עלי אדמות, עד שראיתי א
אני לא ביישן מי יודע מה, אבל בכל זאת - כשהתיישבתי מולה הרגשתי שאני מסמי'ק. כמה שניות היא לא עשתה שום סימן שהיא מרגישה בקיומי. חשבתי כבר להשתעל כדי למשוך את תשומת הלב שלה, אבל בדיוק אז היא הניחה את הספל על השולחן והתבוננה בי בעניין. בעצם, סקרנות יהיה תיאור מדויק יותר. "פנויה?" שאלתי. כך זה התחיל, וכך זה גם היה אמור להסתיים. מפגש חד פעמי, ל
"אני לא מבינה את רגשות האשם הדפוקים שאני מרגישה כלפיך, הרי לא אמרתי שום דבר שהוא לא נכון.
אתה לא מגיע לקרסוליים שלי ולעולם אבל לעולם לא תגיע כי אתה ערס מסריח שבגיל שלושים עדיין גר
בבית של ההורים ותקוע במאפיה מסריחה ששייכת לדוד שאתה שונא.
הרי אחרי הכל, מה יכולת להשיג בכלל בתור אסיר משוחרר?"
כששקד, אם חד הורית בת 27, שבה מלוס אנג'לס א
היא
כשנולדתי היה לי הכול, אבל עכשיו אין לי כלום. אין לי מה להפסיד יותר.
קיבלתי הזדמנות שנייה, אולי הזדמנות להתחלה חדשה. אני לוקחת אותה, אבל רק כי היא מקרבת אותי אליו, אל האחד שאני מחכה לו כבר שבע שנים. לעולם לא אוותר עליו. לעולם לא אוותר לו.
לא ציפיתי לפגוש אותך בדרך. דווקא עכשיו, כשכבר הפסקתי להאמין שאתה קיים. בגללך, חלומות שכבר לא
החיים של סשה קיגן נראים מושלמים. היא מציגה את עצמה כמעצבת גרפית מצליחה, שגרה בדירה מפוארת בבעלות הוריה, ואין לה דאגה אחת על הראש.
לו רק כל זה היה נכון.
האמת שונה לחלוטין, ואסור לאף אחד בקרבתה לגלות אותה. הסיכון גבוה, ויותר מדי מונח על הכף. היא חיה את הרגע ולא חושבת על המחר, לא מאמינה שיש לה עתיד ששווה לחלום עליו.
אדריאן רמירז הוא מטורף