מדף הספרים של מיטלי - הספרים שדירגה
ברחוב הם מסתכלים עליי.
בבית הם לא מבינים אותי.
אין לי ולו אדם אחד שיכול להזדהות איתי.
כולם אמרו לי. הכתובת הייתה על הקיר.
ואני? אני נותרתי בשלי, רציתי את מי שלא רצה בי.
עכשיו נותרתי רק עם העיניים שעוקבות אחריי לכל מקום אליו אני פונה.
הם לא מניחים לי לרגע, הם לא שוכחים!
הסימנים לנצח יישארו חרוטים על גופי, הצלקות הנפשיות אומנם יגלידו