לסופר ג´ונתן ספרן פויר היו שנים ארוכות של התלבטות: הוא לא הצליח להחליט אם הוא אוכל בשר או שהוא צמחוני. אבל רגע לפני שהפך לראשונה לאב - רגע לפני שהיה עליו להחליט איזה אוכל יגיש לילדיו - הצורך להחליט נעשה פתאום דחוף. ספרן פויר יצא למסע בין חוות בקר ומשחטות, בין תרנגולות, חזירים וחוות לגידול דגים, ובמהלכו נזכר במאכלי ילדותו, בתפריט שעל
כמה מטומטם צריך להיות בשביל לא לראות את השקר הענק הזה כל לילה מול העיניים? מה יש לי לעשות איתם? אני רוצה להיות עם מישהו שמזהה אותי, לא עם עיוור מזורגג. לא מצאתי כזה והחלטתי החלטה אמיצה. אני אהיה לבד כל חיי ולא אתפשר על אהבה פושרת ומשמימה שבה צד א' וצד ב' מטייחים זה את שדה הראייה של זה באנחות מפוברקות. כי לא רק אני זייפתי, גם הם זייפו. אני