מדף הספרים של ליהי גולדמן - הספרים שדירגה
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
בברית המועצות של סטלין אין פושעים ואין מעשי פשע מלבד פשעים נגד המדינה.
לכן, כשגופתו של ילד נמצאת על פסי רכבת במוסקבה, נשלח אל הוריו לב סטיפנוביץ´ דמירוב, סוכן נאמן של המשרד לביטחון המדינה, כדי לשכנע אותם שבנם מצא את מותו בתאונה.
אבל האם הוא משוכנע בכך בעצמו?
ואולי בכל זאת פועל בגן העדן הקומוניסטי רוצח סדרתי?
בחשאי ובניגוד לעמדת
את בני משפחת דארד - א - דיל אפשר לזהות על פי עצם הבריח שלהם ועל פי אהבתם לסיפורים. ואכן, הסיפורים במשפחה רבים ונפתלים, וכמותם גם הסודות. לפי האגדה, על בני המשפחה רובצת קללת ה"לא - ממש - תאומים." עאליה, מבנות המשפחה, מתחילה להאמין שגם היא עצמה "לא - ממש - תאומה," וחושדת שמאחורי הקשר המיוחד שלה עם דודתה מרים מסתתרת אמת שעד כה נעלמה ממנה. מלח ו
המבקרים הרעיפו שבחים על אלגנטיות של קיפוד. בצרפת לבדה, שם ראה אור לראשונה, נמכר ביותר מ-1.3 מיליון עותקים בתוך פחות משנתיים. בכל המדינות שבהן ראה אור - בריטניה, איטליה, ספרד, גרמניה, ארצות הברית - כיכב הספר ברשימות רבי-המכר.
סיפורם של שוערת בניין מהודר בפריז, ילדה שקטה ומחוננת המתגוררת בו ודייר יפני המשנה את מהלך חייהן יסחף גם את קורא
הרומן הראשון שכתבתי נולד בגלל טעות במספר. יום אחד אחר הצהריים, כשישבתי לבדי אל השולחן בדירתי בברוקלין וניסיתי לעבוד, צלצל הטלפון. הרמתי את השפופרת, ומישהו מעבר לקו שאל אם הגיע לסוכנות פינקרטון. אמרתי לא, זאת טעות במספר, וניתקתי. ואז חזרתי לעבוד ומיד שכחתי מכל עניין השיחה.
למחרת אחר הצהריים שוב צלצל הטלפון. התברר שזה אותו אדם ושהוא