עמוס קינן: לוחם חירות, עוזי ושות', עיתונאי, סופר, מחזאי, פסל, צייר, פעיל שלום, שתיין. אחד הישראלים הכי מוכשרים, הכי מלאי סתירות, הכי חיים שהיו מעולם. האישה שאתו זה 45 שנים, חוקרת הספרות והתרבות נורית גרץ, נטלה על עצמה את המשימה העדינה והמורכבת של כתיבת פרקים מחייו.
הספר פותח במסע פיוטי האורג את ילדותו של קינן עם מהלך הידרדרותו הנפשית של
העניינים במשפחת ברגלנד מתחילים להתערער כשג`ואי, נער הזהב המפונק, קושר קשר בלתי הולם עם בת השכנים, אבל הם מגיעים לידי משבר רק כשהוא עובר לגור בבית הסמוך אתה ועם הוריה ההמוניים. פטי, אמו, רואה בזה עלבון צורב כל כך, עד שהיא נעשית אדם אחר: במקום צעירה נצחית עם זנב סוס, שאופה עוגיות ומארגנת פעילויות ספורט בשכונה, היא מתחילה לשתות ולקטר. כד
"לכל אחד מאתנו היה את הסיפור שלו.
לא התכוונו להתאגד, זה היה רגע טהור של הישרדות: אדם נופל ונאחז ביד, ואם גם היד נופלת?
מחזיקים ידיים ונופלים יחד.
אמרו שעבדנו בשביל כל מיני אנשים, שניצלו אותנו כדי להשיג מטרות זדוניות, אמרו גם שהיינו אחראים לחורבן, לסבל גדול ולמוות.
אנחנו לא ממש כופרים בהאשמות האלה, וברור שיש מעשים שאחדים מאתנו גאי
איניד למברט מודאגת: בעלה חולה במחלת פרקינסון ומאבד את צלילות דעתו, בנה הבכור נשוי ליורשת עשירה וילדותית, בנה האמצעי המבריק נכשל בכל מעשיו, ובתה, שפית יפה ומצליחה, מנהלת כנראה רומן עם גבר נשוי. אך איניד מנסה להתעלם מכל אלה ולקבץ את כולם לחג מולד אחרון וחמים בבית המשפחה שבמערב התיכון. דרכם של בני למברט לשם תהיה רצופה דרמות אישיות ואס