בעוד ימים ספורים ימלאו לפרסי ג´קסון שש-עשרה שנים, ונבואתה העתיקה של האוראקל מדלפי עומדת להתגשם.
אדון הזמן, הטיטאן המרושע קרונוס, אסף כבר את צבאו וכעת הוא מוכן לצעוד על האולימפוס. אלא שידיהם של אלי האולימפוס כבולות: הם עסוקים בקרבות נגד מפלצות עתיקות יומין, מהמרושעות ורבות העוצמה שאי פעם היו. הר האולימפוס נותר כמעט ללא הגנות, ורק
אנבת' ופרסי עומדים בפתח שערי השאול. אם הם וחמשת החצויים האחרים יוכלו למצוא את צד החיים של שערי המוות ולעשות את דרכם דרך כוחותיה המאיימים של האלה הנקמנית גאיה, אם פרסי ואנבת' ישרדו את אימת בית האדס, או אז יוכלו שבעת החברים לאטום את שערי המוות ולמנוע מהענקים האימתניים להעיר את האלה גאיה מתנומתה הממושכת ולהציל את כל היקר להם. אבל אם שע
פרסי מבולבל. כשהתעורר משינה ארוכה, בקושי זכר את שמו. הזאבה לופה הסבירה לו שהוא גיבור חצוי ולימדה אותו להילחם בעט/חרב שמצא בכיסו. למרות המפלצות שמנסות להרוג אותו ללא הרף, ושמסרבות למות, פרסי מצליח להגיע למחנה של חצויים כמותו. אבל איש במחנה לא מזהה אותו, ושום דבר לא עוזר להעיר את זכרונו הרדום. הוא נאחז בשם היחיד שהוא זוכר מעברו: אנבת´.