מדף הספרים של Renchuk - הספרים שדירגה

איפה זה רחוב כינרת, שאלתי את הבחורה שטיילה עם הכלב בלילה בנווה צדק. היא ענתה לי שהיא גרה שם, אז אמרתי לה שאשמח לראות את דירתה כדי להבין מה "הסטנדרט" באזור, כי אני מחפש דירה. עלינו אליה הביתה. היא הציעה לי קפה, אחר כך עוגיות, אחרי זה סיגריה ואחר כך קצת וויסקי.   היא נשכבה לידי במיטה והסתכלנו אחד על השני בעימים. היא הדליקה סיגריה ואני הד

היום עושים אמבטיה לארנבון. צריך לחפוף ולייבש לו את השיער ולהיזהר עם כל הקצף. מוכנים לעזור לארנבון הקטון? בספר השני בסדרה הילדים הקטנים יעזרו לארנבון המקסים להתקלח: הם יחפפו לו את השיער, יעזרו לו כשהמים יטפטפו על הפנים וינגבו אותו היטב. עוד בסדרה: רק עוד כמה דגדוגים... ולישון

סמסון גרין, פרופסור צעיר באוניברסיטת קולומביה, נמצא משוטט במדבר נבאדה. כשאשתו אנה מגיעה לקחת אותו הביתה, היא מוצאת אדם שאינו זוכר כלום, אפילו לא את שמו. הסרת גידול קטן ממוחו מצילה את חייו, אבל זיכרונותיו מעבר לגיל שתים-עשרה אבודים לעד. זהו סיפורו של גבר רגיש, אינטליגנטי להפליא, שחוזר לעולם שבו הכל מוזר וחדש. סמסון גרין הופך למהגר ב

במאי 2005 שלחה יהודית הנדל למערכת הספריה החדשה את "אגדת הכינור האבוד" ואת "המקום הריק", ובמכתב המלווה שלה כתבה: "את שניהם כתבתי אחרי המחלה הארורה ההיא, בה גם עמדתי למות, והרופאים הזעיקו את הבן שלי באמצע הלילה ואמרו לו שלא אחיה עד הבוקר, וצריך להכין את הלוויה. "הוא כמובן קיבל באותו לילה הרבה שערות לבנות, ועד היום, כשאני רואה אותו, אני רוא

אדונית התבלינים הוא סיפורה של טילו, שנולדה בזמן אחר ובמקום רחוק, ולמדה את סודות עולם התבלינים ואת כוחם המסתורי. טילו בת - האלמוות נוסעת בזמן ובמרחב ומגיעה לאוקלנד, קליפורניה, בדמות אשה זקנה ומצומקת, ופותחת שם חנות תבלינים. טילו יכולה לראות את מסתרי מחשבותיהם ולבותיהם של לקוחותיה, מבני קהילת המהגרים ההודים, והיא מרפאה אותם ממכאובי

*איך גומלים מחיתולים? מתי מורידים את החיתול בלילה? *איך מציבים גבולות בלי מלחמות? *איך משיגים שיתוף פעולה? *איך מפסיקים מריבות בין אחים? *איך עוזרים להתגבר על פחד? *איך נפרדים בבוקר בכיף? *איך מודיעים על פרידה? *איך מתכוננים לכיתה א´? תשובות לשאלות אלה ועוד, תקבלו בספר זה ספר זה בא לעזור לכם, ההורים. גידול ילדים מציב הרבה שאלות ו

ספר ראשון זה הוא הבטחה גדולה וגם מימוש של כשרון בשל. הנובלות שבו כבר הוכתרו בפרס `עיתון 77`, בפרס אקו"ם בעילום שם, ופרס היצירה של קרן ת"א. הספר הוא חגיגה של מצבים ודמויות ססגוניות, והתיחכום הניכר ב"תפירת" הפרטים למארג מעובה של התקשרויות, אינו בא במקום הספונטניות של הכתיבה והמלאות האנושית; המראה בפנטזיה, חמלה אנושית, הומור משוחרר, חזותי

בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד. הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך. באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל