us

us

בן 22 מ




» דירג 0 ספרים
» כתב 0 ביקורות
» יש ברשותו 0 ספרים
» מוכר 0 ספרים
» נרשם לסימניה לפני 17 שנים ו-2 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 5 שנים ו-10 חודשים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים
» הספריה המרכזית רחובות

» רשימת הסופרים של us


מתוך הפורומים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

ככה זה מתחיל כשמתקשרים למשפחה ומבקשים שיבואו. מין קוד כזה שאומר אהובכם גוסס אבל לא נעים להגיד את זה ישר לפנים, אז אנחנו מבקשים שתבואו.

איפה היית כשהודיעו לך? מה עשית? מה חשבת?...מה זה משנה?
היית בשירותים , עמדת ליד הטלפון, עסקת בניתוח מוח, למי זה אכפת.
אני יודע שהמציאות נשארת בעינה אם אני שולט או לא שולט בפרטים לא חשובים, ובכל זאת אני זוכר איפה הייתי ומה עשיתי כשאמרו לי עוזי יש לך טלפון. בדרך לטלפון הדופק עלה והנשימה התקצרה, אבא היה יומיים לאחר ניתוח, מורדם ומונשם מנסה להתאושש. ידענו שהמצב קשה או "לא פשוט" כמו שאוהבים לומר, אבל כבר עברנו ניתוח ועוד אחד. יותר נכון אבא עבר ובהצלחה, אז שמרנו על "אופטימיות זהירה", אמא ואנחנו.
ואז לקראת השעה 12 אחי מתקשר אלי ואומר לי התקשרו מבית חולים ובקשו שנבוא!
לא היה יותר מה להגיד אז קבענו שנפגש במחלקה...
נכתב לפני 5 שנים ו-10 חודשים
הקוראים:
  • לפני 5 שנים ו-10 חודשים אליזבת בת 19 משום מקום



©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ