הנמלבנק
פרק 1 –
בנמלבנק שבחיולוביה, היו כמה עובדים. פיל עצלן וכן, גם האריה. הארנבת
הפחדנית. ועוד הרבה, הרבה חיות. חשוב לציין אבל הכי, הכי, את הגמל
והטיגריס. העובדים הטובים. את הנמלבנק נהלה נמלה חרוצה. אך לנמלה
היה כאב רגליים רציני, אז היא רכבה על הטיגריס המהיר. אך סיפורינו לא
מתחיל בכך, אלא ביום ראשון, בשעה :1:00 בול. הטיגריס הגיע מוקדם
לעבודה, כיוון שלא רצה לאחר. הוא מצא מקום לשבת, [מקום מוצל,]
והתיישב. הוא נרדם לחצי שעה, הטיגריס פתח עין אחת בקושי, וראה את
הגמל.
"השעה כבר 1:36. איך כולם מאחרים? " שאל הגמל.
"אינני יודע. אך אנוכי עייף. כי לא ישנתי שנתי הלילה. רק חלמתי וחלמתי."
ענה לו הטיגריס.
" הינך צריך לכמום. כגון להיות חכם. התעורר אתה במטותא בשעה 12:00
ולא בשעה 4:00 בבוקרי."
"מעכשיו, אדע אנוכי, כי הינך צודק. היני זילזלתי בשעות, אך לעולם לא
אזלזל לעולמים." השיב לו בנועם הטיגריס.
"השעה הינה כבר 1:59! עברה כבר כמעט שעה מאז תחילת עבודתנו. בוא
נחזור הביתה, יקירי."
"לא ולא. אתם נשארים" הביטה הנמלה לעבריהם.
"עלי." ביקש הטיגריס והתכופף.
"בשמחה. ואתה גמלי שמלי, לך לקרוא לעובדים בשנתם. " ציוותה הנמלה.
הלך הגמל אל בית הפיל. "פיל נחמד, פיל חביב, פתח לי את דלתך בנועם
וביושר. עבודה לנו מחכה." אמר גמל.
"לא ולא גמלי." אמר פיל בקול רגיל "הינני משועל" התחיל להשתעל.
"טוב, תבוא מחר."
הלך הגמל אל בית הארנבת "ארנבת נחמדה, ארנבת חביבה, פתחי לי את
דלתך בנועם וביושר. עבודה לנו מחכה." אמר גמל.
"לא ולא גמלי" אמרה ארנבת בפחד "אני הולכת לצוד... לצוד זבובים."
"טוב, תבואי מחר."
הלך הגמל אל בית האריה. אך הדלת שבורה היא. ומה פיחד הגמל, והוא רץ
משם.
הלך הגמל אל בית השועל. אך לא ראה בית. כי כן עבד עליו שועל.
"מה שועל ערמומי הוא" אמר הגמל והלך משם.
כך הלך אל כל העובדים. בית , בית אך הכל סירבו לבוא. חזר הגמל אל
עבודתו: "נמלתי. נמולתי. התואילי להגיד לי ? העם פיתור לנו מחכה, כי
אינם אינום באים."
"כן וכן. עבור שנית על כל בית והגיד לכל אחד, שמחר אינו יבוא. אלא עם
רוצים הם נא לעבוד עוד היום!"
"כן וכן" הנהן הגמל ורץ חזור, אל כל בתי העובדים. סיפר וסיפר, אך עדיין
תשובת העובדים היא "לא ולא".
חזר הגמל אל הנמלבנק. אך אבוי. הכל שבור. חיפש וחיפש הגמל את הנמלה,
אך לשווא. הכל היה הרוס . חזר אדון גמל לביתו. חיכה וחיכה ללילה, ובזאת
שעה 9:00 בדיוק, נרדם.
פרק 2 –
בבוקר התעורר הגמל "הא.." פיהק והביט אל עבר חלונו "איזה יום נִפְלָ... "
אמר ואז הוסיף "הא..." בפיהוק גדול. " יום עבודה לי מחכה!" אמר בהביטו
בשעונו. "אך אבוי! 12:00! מה לא אספיק להתארגן כל – כך מהר!" אמר
בזמן שלבש את בגדיו המהודרים, ואת נעליו היפים, והלך למטבח. "מה
אוכל היום? קצת עלים, או פירות עסיסיים? או בכלל כלל וכלל! לא צריך
להחליט! הכל לפה, מיד!" אמר. לאחר 28 דקות, יצא מביתו . והוא נראה
מקסים, מהודר במכנסיו, אך אבוי! מה קרה פה? הסתכל גמלי שמאלה, ומיד
כולו מלוכלך! חזר הגמל אל ביתו. וחזר להתלבש בבגדים מהודרים, בנעליים
יפים, ואת הבגדים הישנים, השאיר על הכיסא. ולאחר 12 דקות, כבר היה
בחוץ. הלך לעבודתו, ולאחר 20 דקות, כבר הגיע לעבודה.
"מלא אנשים מחכים! מה איחרתָ גמלי! הינך מפוטר גמלי עולמים. "אמרה
גברת נמלה. "היני מאוכזבת. אך לא נורא. טיגריס-מהיר, הגיע לפניך, ומה
הוא קיבל קבול 187 שקלי זהב. ואתה וכל השאר יקבלו קיבול קבול 4
שקלי זהב בלבד. "
"אך, נוכל לקנות רק מיטות שמונה, ושישים ושבע מאכל מאכלי שוני
ו..."אמר גמל
"הינכם איחרתם ולא באתם! ולכן, אינכם תוכלו לקנות אף אחד שקלי שיקלים. "
אמרה גברת נמלה.
"אך בגדי היו רטובים. שמתי אותם על כיסא כן, מרוב שרצתי, במקום 40 אלא
20!" אמר מר גמל.
"אכן השתכנתי. " אמרה נמלה " כי לך אתן 98 שקלי זהב. " אמרה נמלה. וכן
שמוח שמח גמל "אך הינך עובד היום" אמרה נמלה. הגמל עבד קשה מאוד. כל
היום. והטיגריס נח, ונח .
"אתה גמלי 98 שקלי זהב. וטיגריס-מהיר 187..." אמרה נמלה
"אך הוא לא עשה כלום!" אמר גמל
"וכן נכון זה"
"והוא לא בא שלשום!"
"אכן כן."
"ולי, שבאתי שלשום, ועבדתי בפרך כל היום, ועוד לו את נותנת הרבה יותר!"
אמר גמל.
"אכן כן" אמרה הנמלה "טיגריס מהיר, לך כן 12 שקלי זהב. תוכל בזה לקנות
מכונית של שנות האלפיים... ולך, גמלי, 273 שקלי זהב."
"היני עשיר!" שמח גמל.
"הינך גמלי, לא מפוטר, אך טיגריס – מהיר, הינך כן." אמרה נמלה.
טיגריס – עצוב זחל אל ביתו בעצב. "הינני באתי שלשום מאוחר. קמתיני
מאוחר. איחרתי. קורה! והיום, השלמתי שעות של שלשום! קורה! אך הוא?
מקבל הוא על כסף כי אחור איחר? ועוד כי סתם...." ייבב טיגריס. "לי היני יש
סיבה. הוא סתם... ישב בבית וצפה בטלוויזיה. ואני לא!" המשיך ליבב.
"טיק טוק טיקידוק!" טלפן גמלי – "הינך עצוב? כי הינני התפטרתי גם כן. לא
נתתיני כסף במדויק לאיש , ופום. הלכתי עם 1,908 שקלי הזהב של השנה."
"גמלי" ייבב טיגריס "לי יש רק 985 שקלי זהב שנה זה – " אמר טיגריס
"אז נתחלק! נקנה בית ענקי! ומשרתת, וכל מה שאפשר! ואז יישארו בידינו 568
שקלי זהב בערך!" שמח גמלי
"ונזמין לבית את כולם, כל האחרים. וגם הם ישלמו בעדו." אמר טיגריס.
פרק 3 –
"הלו?" שאל שועל
"הלו, כאן מדברים חיבילי, חיבלה חיבול וחובל. נא הסבר דעתך.." אמר טיגריס - מהיר.
"אה... יש שם ארוחה?"
"כן. תבוא בשבע לאולם הרוחות"
(עדייין לא סיימתי... אתם יכולים לתת לי רעיונות?!)
נכתב לפני 14 שנים ו-10 חודשים
