תכלת

תכלת

בן 19 מהוד השרון




» דירג 0 ספרים
» כתב 0 ביקורות
» יש ברשותו 0 ספרים
» מוכר 0 ספרים
» נרשם לסימניה לפני שנתיים ו-5 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 11 חודשים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים
» ספריה עירונית הוד השרון

» רשימת הסופרים של תכלת


מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני שנה ו-10 חודשים
» צחוקים וכספיונים (סיפור שכתבתי)
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

"הכסיופונים בעקבותנו" זעק המיל.
אני מודה, נבהלתי. ואני לא נבהל בקלות. אבל כשמדובר בטורפים פראיים אינטר – גלקטיים, אני הבנאדם לדבר איתו. אני מומחה גדול בהם. חובבן. תמיד אהבתי לראות אותם באקווריומים הגדולים הללו בסנטר הגדולה. הייתי גורר את אבי לראות את הכספיונים הכי מרושעים, שלהם הייתה הכי הרבה תיירות, וניתן להבין גם למה. כשבוחנים יצורים פראיים אלו, שרק נלכדו בחודש שעבר, "טריים" כפי שקרא להם המדריך בפארק, מייד קופצת לעיניים תמונה של אחד כזה רעב. זה לא קשה, האמת. "אם לא ראית כספיון פרא רעב, לא פחדת מעולם" סבי היה נוהג לומר. הוא היה צייד מקצועי, וכספיונים היו מומחיותו. כשהייתי ילד קטן, סבי נהג לספר לי על מעללותיו בגלקסיית הדגיגונים, אשר סמוכה לגלקסיית קוני, יצרנית המשקאות הגדולה ביקום. כמובן, עד שעדר כספיונים ענק החריב את הגלקסייה ההיא, ונותרנו ללא משקאות איכותיים למשך חמישים דורות שלמים! סיוט שאינו נגמר, פשוטו כמשמעו.
כספיונים הם יצורים, שנאמר עליהם שמקורם מן כוכב המקור, הכוכב שממנו יצא כל המין האנושי. רק לחשוב על זה, לחיות על אותו כוכב עם כספיונים טורפים. שיניים לבנות ארוכות, סנפירים ארוכים, ופרטם הבולט ביותר – צבעם הכסוף הבוהק. אך עיניהם הם הדבר המפחיד מכל. לעיניהם צורה של עיני טורף חתולי, צרות ודקות, בוהקות, חכמות וערמומיות. אך צבען של עיניהם הוא המוזר ביותר. שחור טהור צבע עיניהם הוא, ואם מסתכלים לתוככי עיניהם, ממש מולם, ניתן להבחין בבהירות בצבע ירוק זוהר, שמקורו היחיד יכול להיות דעיכה רדיואקטיבית של פלוטוניום.
אז כשהמיל, חברי הוותיק, זעק את הצעקה והקריאה שממנה משקשק כל מלח אינטר – גלקטי ( חוץ אולי מהקריאה "נגמרו הקונדומים"), הייתי כבר במצב לא משהו. אני והמיל נרשמנו לצבא השפלי כשהיינו בני מאה חמישים. גיל יחסית מוקדם להתגייסות, אך היה עלינו לחץ מהקהילה להתגייס, כדי להציל אותם ( ואותנו ) מרעב.
בצוות היינו חמישה: המיל – תצפיתן, אני – נווט, ג'ון – מכונאי, לואי ואליס – תותחנים. הספינה שלנו הייתה ספינת פטרול, ולכן חומשנו רק בשני תותחים, שבספק יספיקו להרוג 4 כספיונים לפני שישיגו אותנו. לכן, האפשרות הפטרויוטית היחידה הייתה.... לשבת, לשתות בירה ולצחוק על השם של אליס בפעם האחרונה.
נכתב לפני שנה ו-10 חודשים
הקוראים:



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ