הביקורת נכתבה ביום שבת, 18 בפברואר, 2017
ע"י חמדת
ע"י חמדת
ספרות ריגול ומתח אינם "כוס התה "שלי. אבל כשקראתי את הספר והבנתי שמדובר באוטוביוגרפיה שכתב דוויד קורנוול -שם העט ג'ון לה-קארה -והוא בן 85 כיום,אז עת לסיכומים על החיים ,לא? אז עדיף כנראה שהוא יכתוב אותם. אמרתי לעצמי :או-קי אולי אוכל "להרוג"שתי ציפורים" באבחת קריאה אחת :גם אוטוביוגרפיה וגם להיכנס סוף סוך ולדעת מה כל כך מרתק בספריו ובכלל בעולמות הריגול והמתח.
הספר עצמו נכתב באופן אסוציאטיבי ולא באופן כרונולוגי מה שגרם לי ללכת לאיבוד אחרי 30 עמודים,והפסקתי לקרוא.
כיון ויש באתר קבוצת חברים גדולה אשר "מכורה" לספרות ריגול ומתח,אז אני מביאה לידיעת החברים הללו את דבר קיומו של הספר,אולי הם יוכלו להתמצא בסבך העלילות ,הדמויות והספרים שכתב וכמובן ליהנות.
ניתן בזאת במסגרת ה"שירות ציבורי אדיב" מצידי להביא לידיעת אותה קבוצת קוראים גדולה ואוהבת.
תיהנו.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
הרשימה אינה באתר. רשימת הנצח דלי מצויה במחשב שלי ומגובה בענן. כל מי שסקרן, שולח מייל
ויקבל. רק לא להדפיס כי זה חמישים עמודים מושקעים חצבעוניים.
|
|
|
חמדת
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מחשבות -גם אני לא כותבת בדר"כ אודות ספרים שלא קראתי יותר ממספר עמודים .אין סבלנות ואפילו
אין לי רשימה שכזאת באתר. כתבתי על קיומו של הספר כאקט יוצא דופן ומתוך פרץ של נדיבות לב לאלה הרבים באתר שמשוגעים על ספרי ריגול ומתח. ד"ש לעיר המדע והג'חנון.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
משעשעת את. אני כבר מזמן לא כותב סקירות על ספרים שלא קראתי. אני
פשוט שם אותם ברשימת הננטשו מחוסר עניין. הרשימה היא בת חמישים עמודים וה''נייר'' האלקטרוני סובל הכל.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
