ביקורת ספרותית על סיפור העם העברי - תולדותיו, סוגיו ומשמעותו מאת עלי יסיף
ספר טוב

---

סיפור העם העברי - תולדותיו, סוגיו ומשמעותו מאת עלי יסיף
עלי יוסף, פרופסור באוניברסיטת תל-אביב בחוג לספרות ,נולד ברומניה בשנת 1946 ועלה לארץ בגיל 4. בשנת 1977 סיים את עבודת הדוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא "אלפא-ביתא דבן-סירא: הטקסט, אופיו הספרותי ומעמדו בתולדות הסיפור העברי בימי הביניים", בהדרכת פרופ' יוסף דן, וכך המשיך את מפעלו של פרופ' יוסף דן בחקר הסיפור העברי בימי הביניים.
מחקריו וספריו זכו לפרסים יוקרתיים והוא נחשב כמוביל מרכזי בתיאוריה שלפיה אגדות חז"ל צריכות להיבחן כיצירת ספרות עממית ( להבדיל מיונה פרנקל שרואה באגדת חז"ל יצירת ספרות אמנותית, חד פעמית ).
סיפור העם העברי הינו חיבור עיוני מחקרי ממוקד ומקיף על התפתחות סיפורי העם העברי מתקופת המקרא ועד ימנו דרך תקופת בית שני, תקופת חז"ל, וימי הביניים.
בכל אחת מן התקופות הוא מגדיר את מאפייני סיפור העם ועל ידי כך הוא מציג עבורנו את התפקיד החברתי ואת המשמעות התרבותית של סיפור העם.
כבר במבוא מתחבט הסופר עם ההגדרה של "סיפור עם".
סיפור- מונח ספרותי ואילו עם – הינו מונח בכלל סוציולוגי ממדעי החברה ולפי עלי יוסף המחקרים באמת פוצלו במהלך השנים ולא היו ממוקדים.
בעזרת הכוונת הסופר אנו מבינים יחד את הגדרותיו לסיפור-עם, מהו ? ועל מה הוא עומד להתמקד. הסופר מניח במבוא את גבולות הגזרה ומשם אנו יוצאים בצורה כרונולוגית לפי התקופות שציינתי מקודם.
בתוך הספר אנו מוצאים המון סיפורי עם שזורים המייצגים את עמדות הסופר, אך מי שמצפה לאוסף סיפורים מלא עומד להתאכזב קשות. אין זה ספר האגדה של ביאליק והוא לא מתיימר להיות כזה. מדובר בחיבור עיוני מחקרי ולא באיסוף הסיפורים. יתרה מכך, הסופר יוצא מנקודת מבט שאנו מכירים את רוב הסיפורים ולעיתים הוא מזכיר אותם רק במס' שורות והוא מנתח אותם ומרחיב עליהם מזווית ראייתו בהקשר התרבותי של אותה תקופה.
הסופר מפגין בקיאות רבה בנושא וניכר מאוד מבין השורות שהוא בקיא בכל הרבדים ההיסטוריים והחברתיים בכל תקופה ותקופה. הוא מציג ללא קושי את השתלשלות הסיפור על כל שינויי הגרסאות בין השנים ולרוב גם את השינויים שיובאו מעמי הסביבה. נמצא שם דוגמאות לרוב איך סיפורי עם שינו את שם הגיבור או את שם המקום והכל הותאם לרוח התקופה ולרצון המסר שרצה המספר להעביר.
סיפור קטן כדוגמה (עמ' 500-501) על תחרויות שנועדו לבזות את היהודים . לא אצטט אלא אסכם את הסיפור בצורה חופשית.
מסופר על כומר חכם שקרא תיגר על היהודים. הם יצטרכו לענות לו על 3 שאלות שאותן הם יצטרכו להבין אך ורק מן הסימנים שלו. במקרה שלנו הגיבור היהודי הוא סוחר תרנגולות פשוט..
הכומר הצביע באצבע אחת כלפיו והיהודי הצביע בשתיים. הכומר נטל חתיכת גבינה מכיסו ובתגובה היהודי הוציא ביצה מכיסו. לקח הכומר גרעינים ופיזר על הרצפה והיהודי הביא את התרנגולת שלו והיא אכלה את הגרעינים.
הכומר התפעל ואמר "כל הכבוד ענית על כל שאלותיי בצורה נכונה.
בערב שאלו את הכומר לפשר העניין והכומר ענה לשואלים שהיהודי גאון. הוא הצביע באצבע אחת והתכוונתי שיש רק מלך אחד והוא ענה שיש שתיים, מלך השמיים ומלך הארץ. הוצאתי גבינה ורציתי שיגיד אם זאת מעז לבנה או שחורה והוא הוציא ביצה שאענה לו קודם אם זאת מתרנגולת לבנה או שחורה ובסוף פיזרתי גרעינים כמו היהודים שפזורים בכל העולם והוא שחרר תרנגולת שאספה את כולם שזה המשיח שיאסוף אותם....פשוט גאון היהודי.
באותו ערב שאלו גם את היהודי והוא ענה.
הכומר הוציא אצבע לכיוון העין שלי ורצה לעקור לי עין ואני אמרתי לו שאני אוציא לו שתיים. הוא הוציא גבינה וחשב להשפיל אותי שאני רעב ואני הוצאתי ביצה והראיתי לו שאני מסודר. הוא פיזר גרגירים על הרצפה וזה כבר הרגיז אותי הבזבוז אז הבאתי את התרנגולת שלי שתאכל בינתיים...

אחרי שנהניתם מן הסיפור, מגיע הסופר ושופך אור שמדובר על התפתחות הז'אנר של הפולמוסים בין היהודים לבין הנוצרים והמוסלמים. הפעם לא מנסים להתנצח בעזרת חוכמה ותורה ופילוסופיה אלא גסות פשוטה של איכר פשוט שאם מאיימים עליו לעקור את עינו הוא יחזיר כפליים והוא לא מרגיש מסכן וזה באמת מאפיין את קבוצות ההתקוממות בסוף המאה ה19.
את סיפורי העם האחרונים של העם העברי מעניק הסופר לכל הפולקלור מסביב סיפורי החזרה בתשובה שיש להם את כל המוטיב הנדרש לסיפור עם מוצלח. הוא מסיים בפסקה"...שסיפורי המחזירים בתשובה הם בין סיפורי העם המעניינים ביותר שידע הפולקלור היהודי בכל תולדותיו".
לסיכום, ספר מעניין מאוד, מקיף מאוד, עמוס במידע עם ניחוח אקדמאי. הסופר כותב שהספר נועד לא רק לחוקר ולבקי אלא גם לכל מי שמתעניין בתרבות היהודית. אני מסכים אך גם רוצה להסתייג ולציין שלפי דעתי לאותו "מתעניין" יש דרך ארוכה בכדי לבסס את הידע המקדים הנדרש עבור הספר הזה. הייתי שמח אם מקבץ הסיפורים היה רחב יותר ואפילו במחיר פיצול הספר לשניים.
7 מתוך 10 בסולם עמנואל

מתוך עמוד הפייסבוק שלי "ספריית ספרי העיון של עמנואל"

» ביקורות נוספות של mano4now
» ביקורות נוספות על סיפור העם העברי - תולדותיו, סוגיו ומשמעותו