ביקורת ספרותית על An Outcast of the Islands (Oxford World's Classics) מאת Joseph Conrad
ספר בסדר

---

(ספר המשך ל'שגיונו של אלמאיר'. העלילה מתרחשת 10 שנים לפני ספורו של אלמאיר)

בד בבד עם נסיונו (שהיה בסיסי באישיותו של קונראד) להצליח כסופר - עבורו כתיבה היתה בראש ובראשונה מקצוע, הוא היה מרותק לנושא הכשלון, כפי שהתבטא בספרו הראשון- שגיונו של אלמאיר. An Outcast of the Islands, הנובלה השניה שכתב, עוסקת גם היא בכשלון. ווילמס, המנודה (outcast), גם הוא בן חסותו של טום לינגארד (דמות מ'שגיונו של אלמאיר'). כמו אלמאיר גם הוא מסוגל לראות עצמו אך ורק כאדם עשיר ומקובל, וכמו אלמאיר הוא חסר יכולת ומשמעת עצמית הדרושות להשגת מטרתו- הצלחה. מקור הטרגדיה שלו היא אנוכיותו הגוברת על כשרונותיו.
אנו פוגשים את ווילמס לראשונה כפקיד די מצליח של חברה הולנדית במקאסאר (אינדונזיה). הוא אב לילד, נשוי לבת תערובת ותומך בכמה מבני משפחתה הרואים בו אדם מצליח ומעריצים אותו. אך שאפתנותו להצלחה מהירה מובילה אותו לגנוב סכום כסף ממעסיקו. הוא מתכנן להחזיר את הכסף, אך לפני שהוא מצליח להגשים את תכניתו- נתפס, מפוטר, מושפל ומבוזה ע"י כולם, כולל אשתו שעד כה היתה שקטה וממושמעת. בשלב זה לינגארד 'מציל' אותו ומעביר אותו למקום מושבו של אלמאיר, שם הוא משאיר אותו לדאוג לעצמו.
ווילמס ואלמאיר מתעבים האחד את השני. משועמם וחסר מנוחה, מבחין יום אחד ווילמס בנערה מלאית (אייסה) בקרחת-היער והוא מתאהב בה ללא תקנה. הנובלה ברובה עוסקת ברומן שמתפתח ביניהם. אנשיה של אייסה נואשים לגלות את המעבר הסודי של לינגארד מנהר הפנטאי אל הים- סוד אותו גלה ווילמס. הם משכנעים אותה שתעכב את נכונותה להתמסר לו, עד שיחשוף את הסוד. עבד לתשוקתו, בוגד ווילמס באמון מיטיבו, בוגד בבני גזעו ובאינסטינקטים שלו. במהלך התדרדרותו הערכתו העצמית שוקעת כמו גם הערכתו בעיני אחרים. אייסה היא היא היחידה שנותרה לו. לבסוף, כשמתפוגגת לה האהבה, הוא מנסה להתנתק מאייסה שבהתקף קנאה הורגת אותו.
“They walk the road of life, the road fenced in by their tastes, prejudices, disdains or enthusiasms, generally honest, invariably stupid, and are proud of never losing their way.”

נובלה מלאית שניה זו של קונראד ארוכה מ'שגיונו של...' בסביבות 100 עמודים ומרעננת יותר בשלבי התנוונותו של ווילמס מאלה של אלמאיר. רקע הג'ונגל החושני מפותח יותר מזה שב'שגיונו של אלמאיר' והקצב האקזוטי שבפרוזה השופעת של קונראד הרבה יותר מובהק. יכולתו ככותב פסיכולוגי העוסק בעניני הנפש באה שוב לידי ביטוי- כשם שב'שגיונו של אלמאיר' חקר את קפאון הרצון והנרפות, כאן הוא מתמקד בהשתעבדות וריקנות מינית.

* תרגום שמות הדמויות כמו גם כותרת הספר על אחריותי בלבד. הספר זמין, חנם, בגירסת קינדל באמזון

» ביקורות נוספות של רוסיננטה
» ביקורות נוספות על An Outcast of the Islands (Oxford World's Classics)