ביקורת ספרותית על אהבה שאין לה גוף מאת סרז' ז'ונקור
ספר בסדר

---

סיפור נחמד על שני אנשים, פרנק ולואיז. פרנק עזב את החווה של משפחתו לפני עשר שנים, הוא ברח מהוריו, מהחיים בעבר. לואיז אלמנה, היתה נשואה לאחיו של פרנק, גם הם כבר לא גרו בחווה.
לואיז עובדת במקום עבודה שנמצא בקשיים ועומד להיסגר. היא לבדה. מפחדת שוב להתאהב ולהיקשר למישהו. היא יצאה לדייט לא מחייב ואותו בחור אובססיבי כלפיה ורודף אותה.
לואיז מחליטה לצאת לחופשה מהעבודה ולבקר בחווה. גם פרנק מחליט שהגיע הזמן לבקר את הוריו אחרי כל כך הרבה שנים בלי קשר איתם.
לואיז ופרנק נפגשים בחווה. הוריו של פרנק מטפלים בילד קטן שקורה להם אמא ואבא. מיהו אותו ילד? התשובה מתבררת במהלך הסיפור.
פרנק ולואיז לומדים להכיר זה את זו ומנסים להתחיל חיים חדשים וגם אם אין ביניהם אהבה גופנית, הם מבינים שגם אהבה ללא גוף היא דבר נפלא.

הספר איטי מאד. הפרקים קצרים. בהתחלה פרק אחד מספר על פרנק והפרק העוקב מספר על לואיז. אחר כך כשהם נפגשים הפרקים מתאחדים ומספרים על שניהם.
הסופר בהחלט יודע לכתוב היטב אבל היה לי חסר קצב ועניין בסיפור. סיפור חביב. הקריאה לשיקולכם!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על אהבה שאין לה גוף