ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 25 בפברואר, 2016
ע"י mikeyav
ע"י mikeyav
יש ספרים רגילים ומדהימים, ויש ספרים מיוחדים ומדהימים. אדון הטלקינזיס משתייך לז'אנר השני.
הדמיון להארי פוטר בולט, אך לא מציק, מהסיבה שכאן מדובר במדע בדיוני ולא בקסם, מה שהופך את העולם שבספר לנחשק יותר מקרבתו למציאות והקושי בלדמיין שזה קיים, איננו.
הנקודה שכל אחד יוכל לבחור אם היא אהובה עליו או לא היא, שבספר יש הווי אנושי מאד. כלומר, כאשר משעמם ל-'איידן' כוכב הסיפור, הקורא עלול להשתעמם, וכאשר כיף לו, כך יקרה לאוחז הספר. לכן אי אפשר לומר 'סוחף, אי אפשר להניח מהידיים!' כי לספר הזה אין את היתרון הזה. אך לעומתו, היתרון שמונח בו הוא שמדובר במדע בדיוני שהוא ממש מציאות.
ההומור אמיתי, אין דמויות 'מגניבות' מדי, אפילו הגיבור 'איידן' לא מרשים במיוחד, המציאות סחבה אותו בעל כורחו לעלילה בעייתית.
ספר שראוי לעמוד בשורה אחת וצרה לצד הספרים הטובים ביותר.
והנה התקציר מאחורי הספר, נמנעתי מלכתוב בעצמי כדי לא להרוס:
איידן לא מכיר דבר מלבד העולם הרגיל, ולמיטב זכרונו מעולם לא הזיז חפץ איזשהו בלי לגעת בו, ומעולם לא ביקר בעיירה של אנשים היודעים לקרוא את מחשבותיו. מעולם גם לא הואשם איידן בהפנוט מישהו בעל כורחו; וחרב? הוא מודה שתמיד רק חלם להחזיק אחת.
מפגש בלתי צפוי, עם דמות צפויה עוד פחות, מוביל את איידן למכתב מסתורי, שהמתין לו שנים רבות. מכתב זה משנה את חייו ללא הכר - לגורל שתוכנן עבורו עוד לפני לידתו.
10 קוראים אהבו את הביקורת
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
