“הספר הזה הינו ספרה השני שאני קוראת של ימית ארמבריסטר, והוא שונה מאוד מ"אישה מרוקאית אחת" שלדעתי היה ספר מקסים, שליווה אותי כמה ימים.
בספר הנוכחי ימית בחרה לכתוב רומן, על רקע מקראי שמאורעותיו גורמים לאצבעות להתגלגל לגוגל.
בפתח דבר הסופרת הרהרת בשאלה "מה חשב אלוהים שנתן לנו את עשרת הדברות".
האם המצוות "עשה" ו"אל תעשה" ירפאו את היצר הרע מבני האנוש?
האם העונשים שהוטלו מנעו מבני ישראל שלא יסורו מדרך הישר? למחשבה...
כבר בראשית הסיפור זום המצלמה נופל על אנאל בת החמש עשרה לאם מצרייה. האם עזבה את מצרים שכל משפחתה נכחדה מעונשיו של האלוהים, והצטרפה כשפחה לנדב משבט יהודה.
על רקע הנוף המדברי, משבי הרוח שהצליפו בפניה של אנאל, גופה השברירי שכמעט נכנע לאיתני הטבע, ותוך כדי הרהורים על אובדן ילדים ואנשים חלשים, שמלאך המוות לקח אותם הופיע איתמר.
עמוד 11: "קומי! אנחנו מוכרחים למצוא את אימא שלך. אני אפילו לא יכול לראות באופק את הדגל של שבט יהודה."
תוך כדי הליכה והערפל הכבד, סוף סוף הצליחה אנאל לראות את סמל האריה של שבט יהודה המתנופף ברוח. את האם המודאגת היא מצאה, בלעה את רוקה, בחנה את ההבעה המוזרה של אימה והבטיחה לעצמה... היא תספר לה את הסוד הנורא מכל לאחר שיחנו. אנאל הייתה בטוחה בדבר אחד: "ברגשותיו של איתמר כלפיה." עמוד 15: "הוא תמיד ידע מה לעשות. אולי יטה אליה אלוהים חסד. אולי תהיה בכל זאת מותרת למי שעתיד להיות כוהן."
זוג האוהבים אנאל ואיתמר לא יכלו לממש את אהבתם, בשל האיסור החל על נישואים בין למי שאימו מצריה ולמי שאביו כהן, ובמקרה הזה איתמר נועד להיות כהן.
המשאלה של האם ששמה היה עברייה, שאנאל תינשא לאיש ממשפחה עברית ותנהל בית משל עצמה. עקב "האיסור" אנאל נאלצה להינשא לישעיה משבט יששכר, שהיה גם ידידו הטוב של אביה-נדב בן עזז, והפכה לאשתו השלישית, כשברחמה התגלגל פרי אהבתה לאיתמר. לאנאל לא הייתה ברירה, במיוחד עקב המצב הרגיש בו הייתה נתונה, והוכרחה לפעול על פי הנחיות אביה, היא קיבלה את המציאות והשלימה עם טעויותיה.
הקורא מלווה את אנאל ובני ישראל בנדודיהם ובמסעם לארץ כנען, לרבות המנהגים והתנהגותם עד להגיעם לארץ זבת חלב ודבש.
מעניין לקרוא על היחס המיוחד ויראת הכבוד שבני ישראל רכשו לכוהנים, למשה רבנו ואהרון. טקסי הקרבת הקורבנות והמחויבויות שהיה ויש עדיין לכוהנים בדת.
הסופרת לוקחת את הקורא למסע בדיוני עם רקע תנ"כי, שהסתמך על אירועים שהופיעו בסיפור התנ"כי, ומן הכתוב ניתן להבחין שנעשתה כאן עבודת מחקר לא מעטה.
הסיפור נארז בפרקים קצרים, כאשר בכל ראש פרק הופיע פסוק מהמקרא. אני מודה שלא תמיד מצאתי את הקשר בין הפסוק לתוכנו של אותו פרק רלוונטי.
בסיפור הזה יש לא מעט מפלצות ומאידך, גם כמה נשמות טובות. יש טעויות, ניסים, חלומות, אהבה בלתי אפשרית, בגידה לצד נאמנות, כאב פיזי ונפשי, היחסים בתא המשפחתי, מנהגים, מלחמות יהודים, תלאות, צרות עין ולא מעט חמלה.
הספר קריא, זורם, מעניין ואנאל מצמיאה את הקורא למידע נוסף. אני מודה שאין בו רגע דל ולמרות זאת, לדעתי רצוי שבמהדורה המודפסת העתידית, תבוצע בו הגהה ועריכה יותר מהודקת. אחת הבעיות הנפוצות היא חיבור בין מילים ללא רווח ביניהם.
במהדורה המודפסת מנובמבר 2015 שהגיעה לידי, הסיפור משתרע על 383 עמודים כשהסיבה לכמות העמודים הינה השימוש בגופן גדול מהמקובל.
בעמוד 4 ימית כותבת: "זאת הייתה דרכו של אלוהים להשכיח את צערו של האדם באמצעות צער חדש"... משפט שבהחלט משקף את דמותה של אנאל ולא רק את שלה. אגב, גם במשפט זה נפלה טעות סופר והמילה "זאת" מופיעה פעמיים.
ביטוי נוסף שלא התחבר לי בעמוד 231 נכתב: "להתמוגג בדמעות". המילה להתמוגג לא מתאימה במקרה הזה ולא משתלבת טוב עם דמעות.
בהתעלם מההערות הללו ושימת דגש על אומץ ליבה של אנאל, בני ישראל והדמויות הנוספות שלא הזכרתי מחשש לספויילר, אפשר ליהנות מהספר ולהתענג על הדימיון הפורה של ימית ארמבריסטר.
לסיכום: לכל בחירה בחיים יש מחיר...
לי יניני
(החלטתי על 4 כוכבים בגלל הרעיון, העניין ולאור העובדה שלא הנחתי אותו מידיי. מעל לכל לא לקחתי בתחשיב טעויות סופר שלצערי, מסתבר שבתהליך ההמרה לדפוס התחברו מספר מילים ללא רווחים.)
מ י ד ע :
שם הספר: בין מצרים לכנען
שם הסופר/ת: ימית ארמבריסטר
שפה מקור: אנגלית
תרגום: רחל אהרוני
ז'אנר: פרוזה
מספר עמודים: במהדורה המודפסת 383
הוצאה לאור: עצמית
שנת הוצאה: 2015
נ"ב: מכיוון שאני נשאלת בפרטי היכן אפשר לרכוש את הספר להלן הפרטים לרכישתו:
1. הזמנות טלפוניות 052-637-6669
2. פיסית: בחנות ימית מתנות בקרית גת, 08-6882504
3. אונליין: באתר הבית שלי Www.yamitarmbrister.com
תיהנו”
